לא רק יח"צ
לירון בן יעקב בשיחות עם יועצי התקשורת והדוברים המובילים, על האסטרטגיה שמאחורי המהלכים התקשורתיים.
הפודקאסט שם זרקור על עולם הייעוץ התקשורתי, יחסי הציבור והדוברות, באמצעות שיחות עם אנשי תקשורת ומומחים מובילים מהתחום. הם משתפים בדרך המקצועית שלהם, איך הם תופסים את המקצוע, בשינוי של עולם יחסי הציבור ולאיזה כיוונים הוא הולך, באסטרטגיה שמאחורי הטיפול במשברים תקשורתיים ובכל מה שנוגע לעולמות הייעוץ התקשורתי העכשווי. והכל, באמצעות דוגמאות רלוונטיות מעולם יחסי הציבור.
בפרק 20 של לא רק יחצ, אביב ויצמן, דוברת מיקרוסופט ישראל לשעבר, משתפת באסטרטגיה התקשורתית שמאחורי יוזמת ההכשרות הגלובאלית של מיקרוסופט, על לוקליזציה תקשורתית למותג בינלאומי וגם על יחסי ציבור לחברות טכנולוגיות ועל עבודה מול תא כתבי טכנולוגיה.
קרדיט תמונות: ליאת סער
בעולם שבו AI, פייק ניוז, דאטה ואמון ציבורי מעצבים את המציאות שלנו בזמן אמת, גם מקצוע התקשורת עובר שינוי עמוק. הגבולות בין יחסי ציבור, ניהול מידע, הסברה, מדיה וטכנולוגיה מיטשטשים, והצורך באנשי תקשורת שמבינים מערכות, חברה והשפעה, הופך משמעותי מאי פעם.
בפרק 107 של "לא רק יח״צ", פרופ׳ קרין נהון, דיקנית בית הספר סמי עופר לתקשורת באוניברסיטת רייכמן, בשיחה על החיבור שבין אקדמיה לתעשייה, על האתגר שבהכשרת סטודנטים לתחום בשינוי ועל איך נראית הנהגה ציבורית בעידן של אי ודאות, פייק ניוז ובינה מלאכותית.
שוחחנו על הנהגה מקצועית בעידן של אי ודאות, על חשיבות ההתנסות המעשית בלימודי תקשורת, על המיומנויות שיהפכו לקריטיות בשנים הקרובות, ועל השאלה האם אנשי תקשורת עדיין ישמשו כמתווכים מקצועיים בעולם של הצפת מידע אינסופית.
דיברנו גם על ה- 7 באוקטובר, ועל תפקידה של פרופ' נהון בהקמה והובלה של מערך הנעדרים בחמ״ל האזרחי, רגע שבו הידע האקדמי שלה בניהול מידע ומערכות מורכבות פגש מציאות קיצונית בזמן אמת.
וגם: מה האקדמיה עדיין לא עושה מספיק טוב, אילו אנשי תקשורת יצליחו בעתיד, ולמה בעיניה אי אפשר יותר להפריד בין חשיבה, מחקר ועשייה.
איך נראית קריירה של יותר מ־25 שנה באחד ממשרדי יחסי הציבור המשפיעים בישראל? ומה באמת קורה בחדרי קבלת ההחלטות של הנהלות, מנכ״לים ובעלי שליטה, הרבה לפני שהודעה לעיתונות יוצאת החוצה?
בפרק 106 של "לא רק יח״צ", רינת ברובינסקי, מנשות יחסי הציבור הבכירות והמשפיעות בישראל, בשיחה על אסטרטגיה תקשורתית, ליווי הנהלות בכירות, ניהול משברים, והאבולוציה של תפקיד יועץ התקשורת בעידן שבו השפעה היא הרבה מעבר ליחסים עם עיתונאים.
לרינת למעלה מ־25 שנות ניסיון בתחום, ובמשך שנים שימשה כמשנה למנכ״ל באחד ממשרד יחסי הציבור המובילים בישראל, 'רהב תקשורת'. לאורך השנים הייתה שותפה לניהול מהלכים תקשורתיים מהמורכבים במשק הישראלי, ממיזוגים ורכישות ועד מאבקי שליטה ומשברים רגישים.
דיברנו על הבחירה יוצאת הדופן להישאר ולהתפתח בתוך משרד יח״צ, בעולם שבו רבים רואים בו תחנת מעבר. על איך רקע פיננסי והבנה עסקית הפכו עבורה ליתרון מקצועי משמעותי. על הקשר האינטנסיבי שנבנה בין יועץ תקשורת למנכ״לים והנהלות, ועל הרגע שבו יועץ תקשורת הופך לחלק אמיתי משולחן קבלת ההחלטות.
שוחחנו גם על ההבדל בין יח״צ טקטי ליח״צ אסטרטגי, על בניית מיצוב אישי למנהלים בכירים, על כוחם המשתנה של העיתונאים והתקשורת הממוסדת, ועל השאלה שמעסיקה רבים בענף, לאן אפשר להתפתח אחרי שנים רבות בעולם משרדי יחסי הציבור?
קרדיט תמונות: ליאת סער
איך מנהלים תקשורת של עיר שחיה על קו האש? ואיך בונים תדמית חדשה למציאות שלא באמת משתנה?
בפרק 105 של "לא רק יח״צ", ירון ששון, דובר עיריית שדרות ומנהל אגף הדוברות בעירייה בשיחה על איך מנהלים תקשורת של עיר שנמצאת בקו האש ואיך בונים תדמית לעיר במציאות מורכבת.
ב-9 השנים האחרונות ירון עומד בחזית התקשורתית של שדרות. עיר שחיה בין שגרה לחירום, בין צמיחה אזרחית מתמדת למציאות ביטחונית מתמשכת, ובין תדמית ציבורית מורכבת לניסיון לייצר סיפור חדש.
שוחחנו על איך נראה בפועל התפקיד של דובר עיר בקו האש, על המקום של התקשורת כחלק מתהליך קבלת ההחלטות – כלי או אסטרטגיה, על הניסיון והתגר לשנות את תדמית העיר במציאות ביטחונית מורכבת, על הרגעים שבהם מבינים שהשיח הציבורי באמת זז, ומה קורה מאחורי הקלעים של דוברות ברגעי קיצון כמו ה-7 באוקטובר.
קרדיט תמונות: ליאת סער
לשכת העיתונות הממשלתית פועלת במרחב שבו תקשורת, דיפלומטיה וביטחון לאומי נפגשים. זהו מרחב שבו כל מילה, מסר או תמונה יכולים להשפיע על האופן שבו מדינת ישראל נתפסת. בישראל ובעולם.
בפרק 104 של "לא רק יח״צ", ניצן חן, ראש לשכת העיתונות הממשלתית במשרד ראש הממשלה, בשיחה על תקשורת ציבורית, רגולציה, עיתונות והקשר שבין מדינה לבין התקשורת הבינלאומית.
ניצן הוא מהאנשים שחוו את עולם התקשורת הישראלי כמעט מכל זווית אפשרית. הוא החל את דרכו ברשות השידור כעיתונאי וככתב פרלמנטרי, המשיך לעמדות עריכה וניהול במהדורת החדשות המרכזית “מבט”, ובהמשך עבר לצד הרגולטורי כאשר כיהן כיו״ר מועצת הכבלים והלוויין. ב-13 השנים האחרונות הוא עומד בראש לשכת העיתונות הממשלתית ומנהל את הקשר היומיומי עם כתבי החוץ, משלחות בינלאומיות ודוברי הממשלה.
שוחחנו על המעבר בין שלושת העולמות; עיתונות, רגולציה והסברה ממשלתית, ועל האופן שבו כל אחד מהם מעצב תפיסת עולם מקצועית אחרת. דיברנו על האתגרים שבניהול מערכת תקשורת רב־מערכתית, על עבודה מול דוברי הממשלה, הצנזורה, דובר צה״ל, משרד החוץ והמערכת המדינית, ועל האיזון בין שקיפות, ביטחון ואמינות.
נגענו גם בעבודה מול התקשורת הבינלאומית בתקופה מורכבת במיוחד, ובעיקר מאז ה-7 באוקטובר, ועל השינוי שעבר תחום ההסברה והתקשורת הזרה בעידן של רשתות חברתיות, AI, בלוגרים ומשפיענים, עולם שבו גבולות העיתונות משתנים והגדרת "מי הוא עיתונאי" הופכת מורכבת יותר.
זהו פרק על אחריות ציבורית, על קבלת החלטות תחת לחץ, על אמון, ועל תפקידם של אנשי ונשות תקשורת בזירה שבה המסר המקומי הופך מיד לשיח בינלאומי.
משרד הרווחה והביטחון החברתי פועל במרחבים שבהם התקשורת פוגשת כאב אנושי, משבר וחוסר ודאות; עוני, אלימות, חירום ואוכלוסיות מוחלשות.
בפרק 103 של "לא רק יח״צ" ענת רז, סמנכ״לית תקשורת, דוברות והסברה במשרד העבודה, הרווחה והביטחון החברתי, בשיחה על איך מנהלים תקשורת ציבורית במערכת שנמצאת בחזית החברתית של מדינת ישראל.
ענת מסבירה שבניית אמון ציבורי במערכת שנתפסת לעיתים כבירוקרטית או כזו שמופיעה רק ברגעי קצה, מתחילה דווקא בהתאמה: התאמה של השפה, של הערוצים ושל קצב התגובה לאנשים שנמצאים במצבים הכי רגישים בחיים.
שוחחנו על ההבדל שבין תקשורת עסקית לתקשורת ציבורית, על בניית אמון במערכת שנתפסת לא פעם כבירוקרטית ורחוקה, על ניהול משברים בעולם שבו רגישות חשובה לא פחות משקיפות, ועל האתגר שבהעברת מסר אחיד כשעובדים מול עשרות שותפים ובעלי עניין; ממשלה, שלטון מקומי, עמותות וארגונים בינלאומיים.
זהו פרק על אחריות, על מקצוענות, על אימפקט ועל התפקיד של אנשי ונשות תקשורת כשהעבודה משפיעה על חיי היומיום של האנשים.
קרדיט תמונות: ליאת סער
בפרק 102 של "לא רק יח״צ” מתארחת נעמה קציר־שמואלי, יו״ר עמותת יהל, העמותה לאלרגיות מזון, ושותפה במשרד יחסי הציבור "לגאיה”, בשיחה על מאבקים חברתיים ויחסי ציבור לעמותות.
נעמה שיתפה במסלול הקריירה המעניין שלה: המעבר משנים ארוכות בדוברות צבאית לאזרחות, הובלת עמותה בהתנדבות, והאתגר שבקידום נושא שהוא גם רפואי, גם רגשי וגם מלא פחד, בתוך סדר יום תקשורתי שלא תמיד פנוי להקשבה.
שוחחנו על ההבדלים בין יח״צ עסקי ליח״צ חברתי, על יצירת הזדהות ציבורית, ועל הקו הדק שבין העלאת מודעות לבין ניצול של כאב, במיוחד בליווי משפחות שכולות, כמו משפחות התצפיתניות שנפלו במוצב נחל עוז בשביעי באוקטובר.
זה פרק על אחריות, על רגישות, על כוחן של מילים, ועל התפקיד של אנשי ונשות תקשורת כשהסיפור הוא לא רק כותרת, אלא בני אדם.
גלי ירון מגישה תוכנית ראיונות מיוחדת מכנס ״תקשורת בהפרעה” שנערך בדצמבר 2025 בשיתוף באוניברסיטת רייכמן, הפודקאסט לא רק יחצ שמשודר כאן בתחנה ויפעת מידע תקשורתי. הכנס עסק בשינויים שעוברים על עולם התקשורת בעידן של רשתות חברתיות, פייק ניוז ובינה מלאכותית.
במהלך הכנס גלי הנחתה עמדת שידור, ושוחחה משתתפי הכנס, שהם אנשי התקשורת המובילים בתחום.
בין היתר ראיינה את רוני קובן ואת חברת הכנסת מירב בן ארי, ושמעה מהם על אחריות תקשורתית, על השפעת הטכנולוגיה על ענפי התקשורת, ועל האתגרים שמלווים את התקשורת בעידן הזה
הקלטות מתוך כנס 'תקשורת בהפרעה', כנס התקשורת השנתי של בית ספר סמי עופר לתקשורת באוניברסיטת רייכמן, יפעת Mi ופודקאסט לא רק יח"צ.
קרדיט תמונות: ליאת סער
הקלטות מתוך כנס 'תקשורת בהפרעה', כנס התקשורת השנתי של בית ספר סמי עופר לתקשורת באוניברסיטת רייכמן, יפעת Mi ופודקאסט לא רק יח"צ.
קרדיט תמונות: ליאת סער
הקלטות מתוך כנס 'תקשורת בהפרעה', כנס התקשורת השנתי של בית ספר סמי עופר לתקשורת באוניברסיטת רייכמן, יפעת Mi ופודקאסט לא רק יח"צ.
קרדיט תמונות: ליאת סער
בפרק 101 של "לא רק יח״צ" ורד ליון-ירושלמי, דוברת הספרייה הלאומית, בשיחה על איך הופכים מוסד לאומי ותיק, למותג חי ורלוונטי.
שוחחנו על איך אפשר להפוך מוסד לאומי ותיק כמו הספרייה הלאומית לגוף נגיש, חדשני ורלוונטי לקהלים מגוונים.
ורד שיתפה בתהליך המעבר ההיסטורי למשכן החדש בירושלים, על בניית אסטרטגיה תקשורתית שמחברת בין מורשת למודרנה, על תפקיד המדיה החברתית בהנגשת תרבות, ועל הפודקאסט שיזמה "הספרנים".
שוחחנו גם על דילמות אתיות בעבודת הדוברות במוסד שמחזיק את הזיכרון הלאומי של כולנו: איך מתעדים היסטוריה בזמן אמת, כיצד מאזנים בין הנגשה לסנסציה, ומהו הגבול שבין זיכרון אישי לזיכרון ציבורי.
פרק על תקשורת עם אחריות, על מיתוג תרבותי בעידן דיגיטלי, ועל האתגר של להפוך היסטוריה לסיפור חי.
קרדיט תמונות: ליאת סער
כשיצאתי לדרך עם הפודקאסט, שאפתי לבנות מרחב שעוסק באסטרטגיה ובטכניקה של יחסי הציבור לצד המהות של המהלך התקשורתי. רציתי לייצר שיחה שלא מתעכבת על סיסמאות, אלא מתבוננת לעומק באנשים שמובילים את התחום, ברגעים שבהם מתקבלות ההחלטות, ובמה שמתרחש הרבה לפני ואחרי שידור הכתבה או פרסום ההודעה לעיתונות.
רציתי להראות עד כמה התחום הזה, שלעתים מתפספס כסיפור לוואי, הוא למעשה אחד המרכיבים הכי אסטרטגיים בעיצוב מציאות; הוא משפיע על סדר יום, על תפיסות ציבוריות, על תדמית ועל החלטות. רציתי לשים את התחום הזה בקדמת הבמה, כפריזמה להבנת התרבות הארגונית, הפוליטית והחברתית שאנחנו חיים בה.
לאורך 100 פרקים נחשפו השכבות הגלויות והסמויות של עבודת התקשורת, מהמאבקים של ארגונים חברתיים, דרך קמפיינים פוליטיים וכלכליים, ועד ניהול שיח ברשתות החברתיות. כל פרק הוא שיעור קטן במקצוע, וכל אורח מוסיף נדבך לתמונה הגדולה של מה זה באמת תחום יחסי הציבור. אנשי המקצוע הבכירים בתחום הרימו את המסך וחושפים את הרציונל, הדילמות, הטעויות וההצלחות.
פירקנו את המושג "תקשורת" לגורמיו: דיברנו על אסטרטגיה בזמן אמת, על ניהול משברים בשעות לא צפויות, על אתיקה בתקשורת משתנה, על קמפיינים שמעצבים מציאות, וגם על המקומות שבהם איש יח"צ נדרש לבחור אם לדברר, לגונן, להוביל או לשתוק.
פרק 100 הוא הזדמנות לעצור לרגע ולהביט גם אחורה וגם קדימה. לא רק לחגוג את הדרך שעשינו, אלא לשאול את עצמנו מה השתנה בעשור האחרון, ומה התפקיד של אנשי תקשורת בעולם של פושים, AI, פייק ניוז וקהלים שמצפים לשקיפות מיידית. לאורך השנים, התחום עבר מהפך, ממקצוע טכני שנתפס כ"תיווך" בין הארגון לתקשורת, לעמדה אסטרטגית שותפה לשולחן קבלת ההחלטות.
בחרתי לארח את רני רהב לא רק בגלל שהוא היה הראשון לזהות את הפוטנציאל של התחום, אלא כי הוא מייצג את ההתפתחות, את המחירים וגם את הנחישות להישאר רלוונטיים. בשיחה אישית וחדה אנחנו מדברים על הדרך שעשה, על איך בונים תחום כמעט מאפס, ועל האומץ להיחשף.
בפרק 99 של "לא רק יח״צ" ליאת בקייר, מנכ״לית Mind בשיחה מעמיקה על האופן שבו משפיענים הפכו לחלק בלתי נפרד מאסטרטגיית התקשורת והמיתוג של ארגונים.
דיברנו על איך בונים אסטרטגיית מדיה מבוססת משפיענים, מה ההבדל בין שיתופי פעולה נקודתיים לניהול מהלך אסטרטגי רחב, ואיך מגדירים הצלחה בעולם שבו חשיפה כבר מזמן לא מספיקה.
נגענו גם באתגרים של המדיום: איך מאזנים בין אותנטיות למדידה, איך בוחרים את הקול הנכון למותג, ומה תפקידם של הדוברים ואנשי התקשורת בעולם שבו כל אחד הוא ערוץ מדיה.
ליאת סיפרה על תהליכי העבודה ב־Mind על חיבורים נכונים בין מותגים לאנשים, ועל החשיבות שבשמירה על אמינות ומערכת יחסים ארוכת טווח עם משפיענים.
שוחחנו גם על השינויים הטכנולוגיים שמעצבים את התחום, על המעבר מתוכן פרסומי לתוכן משפיע, ועל האופן שבו משפיענים מייצרים היום ערך אמיתי – לא רק טראפיק.
פרק על תקשורת, השפעה ואותנטיות – בעידן שבו כל פוסט הוא אמירה וכל לייק הוא אסטרטגיה.
קרדיט תמונות: ליאת סער
בעולם שבו הגבולות בין שיווק, דוברות ויחסי ציבור הולכים ומיטשטשים, האם עדיין מדובר במקצועות נפרדים או במערכת אחת שמנהלת תדמית, אמון ומכירות?
בפרק 98 של "לא רק יח"צ", אבי זייתן, מומחה שיווק ואסטרטגיה ובעלים של חברת ההשמה Match, בשיחה על הקשר שבין שיווק ליחסי ציבור, דוברות ותקשורת.
אבי שיתף באבולוציה של תפקיד איש השיווק, בפרספקטיבה של זמן ובעידן שבו כל מותג הוא גם גוף תקשורת, על החשיבות של חשיבה אסטרטגית ויצירת ערך מעבר לאקסלים ונתונים, ועל האופן שבו יחסי ציבור יכולים, ואף צריכים להיות חלק אינטגרלי ממערך השיווק.
שוחחנו על עולם הפרסום והניהול, מהשנים במשרדי הפרסום הגדולים, דרך ההובלה בצד הלקוח ועד להקמת Match . כאשר אבי מציע מבט מרתק על עתיד מקצועות התקשורת והשיווק.
דיברנו גם על טעויות, הצלחות, השפעות אישיות וטיפים לסטודנטים ולאנשי מקצוע צעירים שרוצים להשתלב בעולם הדינמי הזה.
קרדיט תמונות: ליאת סער
בתפקידי כדוברת חברת החשמל במחוז ירושלים, נחשפתי מקרוב למורכבות הבלתי נגמרת של העיר הזאת. עיר שחוצה דתות, מגזרים וקהלים, אבל גם לא מעט קווי מתח, תרתי משמע.
אין עוד עיר כזו בעולם.
ירושלים היא לא רק הבירה המנהלית של מדינת ישראל, אלא היא מוקד רוחני, פוליטי, תרבותי ולאומי. ובעיקר – מוקד טעון.
בפרק 97 של לא רק יח״צ, ד"ר ישראל טל סרנגה, מנהל מערך הדוברות, השיווק וההסברה של עיריית ירושלים, בשיחה על דוברות וניהול התדמית של העיר הכי מקוטבת בעולם.
שוחחנו על האתגרים הייחודיים של דוברות עירייה כמו ירושלים, עיר שהיא לא רק הבירה של ישראל, אלא גם מוקד של מתחים דתיים, חברתיים וביטחוניים. ישראל שיתף על ניהול שגרה תקשורתית לצד אירועי קצה, על השיח מול התקשורת המקומית, הארצית, על שלל מגזריה, והבינלאומית, ועל הצורך לייצר מסר אחיד בעיר שמורכבת מעשרות נרטיבים שונים.
הפרק מציע הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של הדוברות העירונית המורכבת ביותר בישראל, ומעלה שאלות רחבות יותר על תפקיד הדוברות בעידן של קיטוב, משברים והסברה מתמשכת.
קרדיט תמונות: ליאת סער
במציאות הישראלית, פוליטיקה, נושאים ביטחוניים, כלכליים ובריאותיים, דוחקים לא פעם נושאים "רכים" לשוליים.
כאשר בשנים האחרונות אנחנו עומדים מול אתגרי ענק. קודם הקורונה ובשנתיים האחרונות מלחמה קשה ומתמשכת.
כשכותרות היום־יום עוסקות בביטחון, כלכלה ובריאות, מי בכלל מדבר על ערכים? על קיימות? ועל ESG ?
עד לפני כמה שנים החלה מגמה אחרת, בה משקיעים בחרו מניות לפי דירוגי ESG , חברות השקיעו בתוכניות אחריות תאגידית, ודור שלם ובעיקר דור ה־Z הצהיר שהוא בוחר מקומות עבודה לפי ערכים, גיוון והשפעה חברתית.
אבל מאז, התחום חווה גם רוחות נגד. בארה״ב, הנשיא טראמפ תקף את ה־ ESG כאג’נדה פרוגרסיבית במסווה פיננסי והוויכוח גלש גם לעולמות התאגידיים.
אז האם ESG הוא עדיין must או הפך ל־nice to hav ?
האם אחריות תאגידית היא כלי מיתוג – או מצפן ערכי אמיתי?
בפרק 96 של לא רק יח״צ אני מארחת את מומו מהדב – מנכ״ל מעלה, וגורם מרכזי בזירת האחריות התאגידית בישראל לשיחה על איך מדברים ערכים במציאות שכולה משבר ועל הקשר שבין אחריות תאגידית לתקשורת.
מומו משתף מה קורה מאחורי דירוג מעלה ל־2025, איך נראית המפה הערכית של החברות הישראליות, האם יש דבר כזה Greenwashing עדין, ואיך מתקשרים עשייה ערכית בלי לעורר ציניות.
פרק על קיימות, תקשורת ואחריות – גם (ובעיקר) כשקשה.
קרדיט תמונות: ליאת סער
המגזר החרדי לא צורך תקשורת כמו כולם; לא שומע את אותם ערוצים, לא גולש באותם אתרים ולא מגיב לאותם תכנים. אבל הוא כן צורך תקשורת. והרבה.
השאלה היא איך מדברים תקשורת במרחב שבו אין טלוויזיה ואין טיקטוק, אבל יש אלפי עוקבים ושיתופים לסטטוס בוואטסאפ?
בפרק 95 של לא רק יח״צ, שלומי כהן, משפיען רשת, צלם, דובר שטח וכוכב סטאטוסים בשיחה על איך נראית התקשורת החרדית מבפנים.
שלומי משתף בדרך שעשה מהמצלמה הראשונה בגיל 13, דרך מערכות העיתונות החרדית, ועד הסטטוסים שהפכו אותו לדמות מוכרת בכל בית חרדי.
הוא מדבר על האתגרים שבהעברת מסרים במגזר סגור, על הגבולות שבין השפעה לחשיפה, על הפערים בין הדורות וגם על איך נראה ניהול תוכן בזמן חירום, כשמייצגים קהילה שלמה, אבל לא מדברים בשמה.
פרק על שפה, זהות ואחריות ועל תפקידו של איש תקשורת במקום שבו אין פיד, אבל יש השפעה.
חודש הגאווה, שהיה אמור להיות רגע השיא של קהילת הלהט"ב, בוטל השנה כמעט לחלוטין בעקבות מבצע "עם כלביא".
אבל מה קורה לסיפור של קהילה שלמה כשהנראות הציבורית שלה מתאדה? מה זה עושה לבני נוער שלא רואים את עצמם ברחוב, לשיח הציבורי, ולתקשורת שמסקרת או שותקת…?
בפרק 94 של לא רק יח״צ יוני אביטן, מנכ"ל שותף באיגי, ארגון הנוער והצעירים הלהט"ב בשיחה על איך משנים סנטימנט ציבורי כלפי קהילה.
יוני משתף בדרך לבנות לגיטימציה ציבורית גם כשהבמה סגורה: איך מדברים גאווה בתוך מציאות ביטחונית? האם הנרטיב התקשורתי של הקהילה מנוהל – או מנוהל-על-ידי? ואיך נראה תפקידו של איש תקשורת, גם כשהוא לא חלק מהקהילה עצמה?
פרק על זהות, אחריות תקשורתית – והמאבק המתמשך על הזכות להיראות ולהישמע.
