מגדילות ראש

הרגשות הם המנוע העיקרי של ההתנהגות האנושית, ולמרות זאת, המחקר שעוסק בבסיס המוחי של רגשות עדיין בחיתוליו. נאוה ונועה מנסות להבין למה רק בשנים האחרונות חוקרי מוח "העזו" לחדור לתחום שהיה נחלתם הכמעט בלעדית של פסיכולוגים ומציגות את אחת התאוריות החדשניות של הבסיס המוחי של רגשות: תאוריית הסגנונות הרגשיים של ד"ר ריצ'י דייוידסון. באמצעות התיאוריה הזו מסבירות נאוה ונועה כיצד סגנונות רגשיים משפיעים על ההבדלים הבינאישיים שמייחדים כל אחד מאתנו ואיך אפשר לכוון אותם כדי להיות מי שאנחנו רוצים להיות.

*חלק עשירי*
עצמו את העיניים. עכשיו דמיינו רעש צורמני של חריקת גיר על לוח. האם צמרמורת עזה התפשטה בגופכם? איך יכול להיות שאירוע מנטלי לחלוטין שהתרחש רק בעיני רוחכם הצליח לגלוש אל מחוץ לגבולות המחשבתיים ולהשפיע על תהליכים גופניים? בפרק שחותם את סדרת הסגנונות הרגשיים, נאוה ונועה מדברות על הקשרים ההדוקים שבין הגוף למוח וכיצד הסגנון הרגשי שלנו יכול להשפיע – לטובה ולרעה – על מצבנו הבריאותי.

*חלק תשיעי*
למרות שאין סגנון רגשי ״טוב״ וסגנון רגשי ״רע״, הימצאות בקצוות של רצפי הסגנונות הרגשיים עשויה להוביל לבעיות שונות. נאוה ונועה מדברות על המשמעויות הקליניות והאבחוניות של תאוריית הסגנונות הרגשיים ועל ההשלכות של תאוריה זו לגבי טיפולים שמוצעים היום עבור הפרעות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות שונות.

*חלק שמיני*
נועה מחליטה לבדוק מה הסגנון הרגשי האישי שלה ומגלה שיש מקום לשיפור. אבל האם בכלל אפשר לשנות סגנונות רגשיים? עד כמה הם נקבעים ברמה הגנטית ועד כמה הם מושפעים מהסביבה? כפי שנאוה מסבירה, עם תרגולים נכונים וקצת מאמץ, כולנו יכולים לשנות את הסגנון הרגשי שלנו ולנוע על ששת הרצפים הרגשיים. רוצים לבדוק מה הסגנון הרגשי האישי שלכם? לחצו כאן.

*חלק שביעי*
כשאנחנו שומעים את המילה ״קשב״ אנחנו בדרך כלל חושבים על יכולות כמו למידה, זיכרון ויכולות קוגניטיביות אחרות. יחד עם זאת, כמו שנאוה ונועה מסבירות, קשב היא יכולת הרבה יותר תשתיתית שנמצאת בבסיס התפקוד הריגשי והחברתי ולא רק התפקוד הקוגניטיבי שלנו, ורובנו לא ממצאים את הפוטנציאל הגלום בה לטובת הגברת הרווחה הנפשית שלנו. החדשות הטובות: אנחנו יכולים לשפר ולפתח את יכולות הקשב שלנו באמצעות תרגולים מנטליים שונים.

*חלק שישי*
עד כמה הרדאר החברתי שלכם מלוטש? האם אתם מצליחים בקלות לנחש על מה אנשים חושבים ולמה הם עושים את מה שהם עושים, או שההתנהגות האנושית תמיד הייתה ותמיד תהיה מסתורית ובלתי מובנת עבורכם? נאוה ונועה מדברות על המנגנונים המוחיים שאחראים לאינטואיציה החברתית שלנו ולמה אצל חלק מהאנשים היכולת להיכנס לראש של אנשים אחרים לא באה כל כך בקלות.

*חלק חמישי*
נאוה מנסה את כוחה בתחום ההומור ונועה חושבת שאולי פודקאסט על המוח הוא לא המקום הנכון לבדיחות ומנצלת את ההזדמנות לדבר על הרגישות שלנו לקונטקסט, או במילים אחרות על יכולות הטאקט שלנו שנבדלות מאדם לאדם. מסתבר שגם הפעם, הבדלים בפעילות של רשתות מוחיות מסויימות גורמות לנו להיות שונים ביכולות הטאקט שלנו, מה שמאוד משפיע על הבדלים בינאישיים ביכולות ריגשיות.

*חלק רביעי*
נסו לעצום את העיניים ולהתרכז בגוף שלכם. מה אתם מרגישים בבטן, בריאות, בכפות הרגליים? האם אתם אנשים שמחוברים לגוף שלהם ומודעים לכל תחושה ותחושה, או אולי אתם דווקא מאלו שרק כאבים חזקים במיוחד גורמים להם בכלל לשים לב שיש להם גוף? ואיך זה קשור לעולם הריגשי שלכם? נאוה ונועה עונות על כל השאלות האלו ועוד.

*חלק שלישי*
יש אנשים שרואים את חצי הכוס המלאה ויש כאלו שמתרכזים דווקא בחצי הכוס הריקה. לאיזו קבוצה אתם שייכים? נועה ונאוה משוחחות על הרשת המוחית שאחראית ליכולת שלנו לראות את העולם דרך משקפיים ורודים, רשת התגמול המוחית, ואיך הבדלים בפעילות של הרשת הזו צובעים את סוג המשקפיים דרכם אנחנו מביטים על העולם.

*חלק שני*
נועה לא מצליחה להירגע אחרי שנהג חותך אותה בפראות לפני הרמזור ונאוה מסבירה למה אנחנו שונים ביכולת התאוששות שלנו מארועים ריגשיים – רמת החוסן הריגשי שלנו – ואיך זה קשור לטיב הקשרים המוחיים בין אזורים מסויימים במוח שנבדלים מאדם לאדם.

אחרי חודשיים וחצי של בהייה במסכים, הגמילה יכולה להיות קשה. לרגל החזרה ללימודים גייסנו את מיטב המוחות המחקריים של מרכז סגול לחקר מוח ותודעה של אוניברסיטת רייכמן לשיחה על תזונה מוחית נכונה לילדים שלכם וטיפים שיעזרו לכם לשמור ולטפח את מי שמנהל לגוף שלנו את העניינים, אבל שוכח לפעמים לדאוג לעצמו. שיחה בין ד"ר נאוה לויט בן נון וד"ר נועה אלבלדה.