על הרצף

איך מכינים ילדים בתפקודים השונים ללו"ז חדש, לבתי מלון, טיסות וטיולים? האם מספרים לחברים שמטיילים איתם? ובאיזה כלים אפשר להסתייע כדי שכל המשפחה תהנה?

וגם – איך מעודדים ילדים להביע רגשות?

מה מיוחד בהורות של ילדים על הרצף האוטיסטי? איזה אתגרים יש בהורות כזו בטווח קצר ובטווח ארוך? מה קורה כשיש חוסר הסכמה בין ההורים לגבי האבחון ו/או הטיפול ואיזה אסטרטגיות התמודדות יכולות לסייע וגם להעלות חיוך.

מי מגדיר את התפקוד ועל פי איזה קריטריונים הוא משוקלל? האם התפקוד שנקבע בגיל נמוך ישאר כך או שהוא עשוי להשתנות? לאיזו מסגרת חינוכית מופנים כשמוגדרים בתפקוד גבוה והאם זה מחייב משלב/ת? וגם שאלה של הורים לגבי שילוב. מי מגדיר את התפקוד ועל פי איזה קריטריונים הוא משוקלל? האם התפקוד שנקבע בגיל נמוך ישאר כך או שהוא עשוי להשתנות? לאיזו מסגרת חינוכית מופנים כשמוגדרים בתפקוד גבוה והאם זה מחייב משלב/ת? וגם שאלה של הורים לגבי שילוב.

בפרק הזה בחרנו להתמקד במה שנעשה על מנת לסייע לקשיים של אוטיזם בהיבט טכנולוגי וגם בהיבט של תוכן ויצירת תעסוקה. שוחחנו עם רימון טובין יזם ומנהל האקותיזם ועידן מוטולה מייסד ועורך אתר ועמותת "שווים".
דיברנו על העשייה, על ההתקדמות הבינלאומית, על האופק ועל החברה שהיינו רוצים לייצר עבור ילדים, נערים ובוגרים על הרצף האוטיסטי.

מה זה שילוב? מי מנהל אותו בפועל בגנים ובבית הספר? למי הוא מתאים ומה חשוב לדעת ולקחת בחשבון בזמן שאתם מתלבטים. בפרק הזה ד"ר רונית ולגרין מסבירה מה תפקידם של אנשי החינוך (משלבת/ מורה/ מנחת שילוב) ומה תפקידם של ההורים. מה קורה בצהרון/ מועדונית ואחרי צהריים, ואיך אפשר לגייס את כל השותפים ולהצליח.

מה הן אופציות השילוב לילדים במסגרות חינוכיות, מה קיים בכל אחת מהמסגרות ואיך מומלץ לעשות את המעבר מחינוך מיוחד לחינוך רגיל.  

איזה מסגרות חינוכיות יש? מה ההבדל בין גן תקשורת, לשילוב? מה זה אומר שילוב הפוך ואיזה יתרונות וחסרונות יש בכל אחת מהמסגרות.

פרק סיום עונה, שבו נזכיר על מה דיברנו בפרקים הקודמים ונספר לכם (ממש בטעימה) על מה נדבר בעונה הבאה.  

ברוב המשפחות, ההורים לא יכולים להפוך לאנשי מקצוע, אז איך בכל זאת אפשר לדעת שהגישה שנבחרה על ידי הדמויות הטיפוליות מתאימה לילדות.ים שלכם?

כמה זמן אפשר לחכות בזמן פלאטו (כשאין התקדמות) או כשההתקדמות איטית מאוד, ומה תפקידה (המשמעותי!) של הכימיה בין הילדים לדמויות הטיפוליות.  

האם ילדים על הרצף באמת אוהבים לשחק לבד? מה תפקידם של ההורים בפליי דייטס של הילדים? מה שונה בין הפגישה בבית של הילד לבית של חבר? האם כדאי לוודא שיש גם חברים על הרצף אבל לא רק?
קבוצות למיומנויות חברתיות VS בדידות – מה חשוב להבין ואיך כדאי להתנהג.

מה זה התנהגויות אוטיסטיות? כיצד ההתנהגויות האלו עשויות דווקא לשמש לצרכי תקשורת?
בפרק הזה נדבר על אקולליה, קשר עין, תנודות גוף ונפנופי ידיים – איך אנשי המקצוע מתייחסים לכך ומה מספרים אוטיסטים בוגרים.

מה קורה ומה צריך לקרות בתוך חדר בטיפולים של קלינאית תקשורת? איך אפשר ליישם גם עם משחקים פשוטים שיש בכל בית?

האם אפשר לקחת חופשות מטיפולים? לכמה זמן? ואיך זה ישפיע על ילדים על הרצף האוטיסיטי.

מה חשוב לשאול את אנשי הטיפול, למה צריך לצפות, ומה עושים אם לא מרוצים?

למה יש רשימות המתנה ארוכות והאם עדיף לפנות באופן פרטי או דרך קופת החולים?

כל כמה זמן כדאי לשוחח עם אנשי הטפול ומה הזמן הכי טוב לעשות את זה.

איך התיאוריה פוגשת את הפרקטיקה בשטח?
כמה טיפולים אפשר להספיק והאם צריך את כולם? איך עושים תיעדוף ועד איזה גיל ממשיכים?
איך הגישות הטיפוליות ABA ו- DIR מתבטאות בקליניקה ומה יעזור להורים לדעת – שמדובר בהתקדמות והצלחה.

מה זה הפרעות תקשורת? מה ההבדל בין קשיי תקשורת, קשיי שפה וקשיי דיבור, כיצד זה מתבטא אצל ילדים על הרצף האוטיסטי ואיך המקצוע של קליאני.ת תקשורת מקדם ומסייע בכל אחד מהקשיים האלו.

קבלת האבחון הוא אירוע מכונן עבור ההורים – מה עושים אחרי שמקבלים אבחון ASD? את מי משתפים? מה זה שיתוף חלקי? מתי מספרים על האבחון לילד  עצמו ולאחים שלו? האם השיתוף "יכתים" את עתידו של הילד.ה?

בפרק זה נשמע איך ד"ר רונית ולגרין בחרה את המקצוע שלה – קלינאית תקשורת, במה עסק הדוקטורט שלה, איזה ניסיון צברה במסגרות השונות בהן עבדה עם ילדים על הרצף האוטיסטי ונשמע איך היא חוותה את השינוי ביחס ובידע בתחום האוטיזם בפרספקטיבה של אלפי מטופלים ב-43 שנים.