הרבה פעמים ישנה ביקורת על חוסר ההתאמה של האקדמיה לשוק העבודה המודרני אך ד"ר דנה טבת מסבירה שיש יכולות שמקבלים באקדמיה ושום קורס של מספר חודשים לא יוכל להחליף.
ד"ר דנה טבת היא מרצה בתוכנית ההתמחות בשיווק ומנהלת הוראה היברידית בבי"ס אריסון למנהל עסקים. טרם הצטרפותה לאוניברסיטת רייכמן היתה סמנכ"ל בחברת מחקר בינלאומית ומנהלת המחקר בשטראוס-עלית, ובמגה - הריבוע הכחול שם התמחתה במחקרי קונים. יחד דיברנו על המקום של האקדמיה בעולם העסקי, החשיבות שלה ולאן פנינו מועדות.
כחלק ממגמה תודעתית הולכת וגוברת בשנים האחרונות שהכלכלה ההתנהגותית צריכה לקחת חלק חשוב יותר בחברה שלנו, לפני כשלוש שנים נפתחה באוניברסיטת רייכמן תוכנית תואר שני המתמקדת בתחום הכלכלה ההתנהגותית. בתכנית הזאת לומדים הסטודנטים על כוחות המניעים את הכלכלה או השפעות על השוק, שהרבה פעמים יכולים להישמע כאילו הם נוגדים את האינטואיציה האנושית.
בפרק הזה של אקדמיקס ראיינתי את ד"ר גיא הוכמן, ראש התכנית לתואר שני בכלכלה התנהגותית כאן באוניברסיטת רייכמן. ד"ר הוכמן עשה דוקטורט בפסיכולוגיה בטכניון והשתלם בלימודי פוסט דוקטורט במעבדתו של פרופסור דן אריאלי בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת דיוק. ד"ר הוכמן יסביר בתכנית למה במיוחד בימינו, כשעתיד שוק העבודה לא ברור צריך להשקיע בכלכלה התנהגותית, איך לתמרץ עובדים להיות יעילים יותר, לפעמים גם ללא תוספת תקציב עבור בונוסים ועל החשיבות ביצירת משמעות וסיפוק לעובדים.
בשנים האחרונות אנחנו שומעים יותר ויותר על חברות עסקיות שרואות עצמן כחלק בלתי נפרד מהחברה הכללית ובעלות אחריות חברתית. זה מתבטא בשלל דרכים: העסקת בעלי מוגבלויות, הטבות שונות לעובדים (למשל חופשת לידה לאבות), תרומות כספיות למטרות שונות, שימוש במוצר שלהן כדי לעזור לכלל, דאגה לאיכות הסביבה ועוד. לתופעה הזאת יש שמות רבים: אחריות תאגידית, הוגנות, ESG או CSR.
בפרק הזה של אקדמיקס התארח פרופ' עלי בוקשפן חוקר ומרצה של דיני חוזים ודיני חברות בבית ספר הארי רדזינר למשפטים. פרופ' בוקשפן חוקר את תופעת האחריות החברתית בעולם העסקי. יחד, דיברנו על השינוי התפיסתי הזה בעולם העסקי ואיך הוא מתבטא.
תוכן: באוגוסט של שנת 2019 , ארגון ה-Roundtable . בו חברים כמאתיים ממנכ"לי החברות הגדולות והמשפיעות ביותר בארצות הברית ניסח מחדש את עמדתו ביחס למטרת החברה העסקית. על פי ההצהרה, מטרת החברה העסקית אשר אינה מתמקדת יותר אך ורק בבעלי המניות, אלא ביצירת ערך לכלל בעלי העניין הקשורים בפעולותיה בהם לקוחות, עובדים וספקים. איך המשפט הישראלי רואה את מטרת התאגידים ומה יש לעשות, האזינו להמשך השיחה שקיימתי עם פרופ' עלי בוקשפן, מרצה וחוקר של דיני חוזים ודיני חברות, חוקר של תופעת האחריות החברתית בעולם העסקי.
כשעומרי אסנהיים, כתב מערכת התוכנית עובדה, שמע בעת איסוף ילדיו מהגן על התיק של שמעון קופר "האלמן הכפול" הוא התעניין אך מכיוון שהתיק בעניינו נסגר מחוסר אשמה הוא שם את הסיפור על המדף. בסופו של דבר לאחר שידור התחקיר שמעון קופר הורשע ברצח נשותיו. ומה לדעתכם יקרה בעניין זדורוב?
בתכנית הזאת התארח ד"ר אסף פורת מבית הספר הארי רדזינר למשפטים מרצה הקורס משפט וקולנוע לדבר על היחסים בין המשפט לקולנוע (ובכלל לבין המשפט והתרבות), הפער בין האמת המשפטית לאמת הקולנועית, איך ההליך המשפטי נראה על המסך הגדול והקטן, וכיצד יצירות טלוויזיוניות וקולנועיות יכולות להשפיע על מערכת הצדק.
יש שצופים שעוד כמה שנים הבית (החכם) שלנו יוכל לראות שיש לנו ראיון עבודה ביומן ולהתגייס כדי שנרגיש טוב כשאנחנו יוצאים אליו, או יעזור לאנשים מבוגרים להרגיש שהם לא לבד גם כאשר אין בני אנוש נוספים בביתם. ד"ר הדס אראל, ראש תחום רובוטים חברתיים במעבדה לחדשנות במדיה כאן באוניברסיטת רייכמן, מסבירה שמחוות כאלו של מכשירים אלקטרוניים יוכלו לעזור לנו ליצור קשרים בינאישיים לאחריהם עם אנשים אחרים. האזינו לחלק השלישי והאחרון של השיחה. לשיחה עם ד"ר הדס אראל על רובוטים חברתיים - לחצו כאן לשיחה עם ד"ר הדס אראל על הבעיות החברתיות בשימוש ברובוטים - לחצו כאן
יש לא מעט סרטי פנטזיה או מדע בדיוני שכוללים רובוטים שמשתלטים על העולם. ד"ר הדס אראל, ראש תחום רובוטים חברתיים במעבדה לחדשנות של אוניברסיטת רייכמן, מרגיעה שהיום הזה לא כל כך קרוב אך מזהירה מבעיות חברתיות לא קטנות ששימוש ברובוטים מעוררות. האזינו לחלק השני של השיחה. לשיחה עם ד"ר הדס אראל על רובוטים חברתיים - לחצו כאן לשיחה עם ד"ר הדס אראל על היתרונות החברתיים בשימוש ברובוטיים - לחצו כאן
זה כנראה לא יפתיע אף אחד ואחת אם אגיד לכם שעם הזמן רובוטים יקחו חלק יותר משמעותי בחיינו אבל אולי כן יפתיע אתכם להבין עד כמה רובוטים לוקחים חלק בחיים שלנו כבר היום. כדי לדבר על הנושא הזה, בפרק הזה של אקדמיקס התארחה ד"ר הדס אראל ראש תחום רובוטים חברתיים במעבדה לחדשנות במדיה, כאן באוניברסיטת רייכמן. יחד שוחחנו על מה זה בכלל רובוט, שאלה שלא כל כך קל לענות עליה, על המעורבות של רובוטים בחיינו ועל הרגשות שהם מעוררים בנו. לשיחה עם ד"ר הדס אראל על הבעיות החברתיות בשימוש ברובוטים - לחצו כאן לשיחה עם ד"ר הדס אראל על היתרונות החברתיים בשימוש ברובוטים - לחצו כאן
ישראל נחשבת "הסטארט אפ ניישן". אבל האומה הזאת לא מקבלת את כל אזרחי המדינה בזרועות פתוחות. רבים מעובדי תעשייה הישראלית שירתו יחד בצבא ביחידת עלית או גדלו יחד בשכונה שלרוב נמצאת במעמד סוציואקונומי מסויים. האזינו לחלק השני של השיחה עם המנהלת המקצועית של Power In Diversity ומרצת הקורס גיוון והכללה בארגונים כאן באוניברסיטת רייכמן, ד"ר גלית דשא. לשיחה עם ד"ר גלית דשא על מגדר בעידן ה-me too- לחצו כאן
יש כאלו שמתארים את ההשלכות של הציוץ של השחקנית אליסה מילאנו תחת ההאשטג "מי טו" כמהפכה. בימים אלו כחלק מסמסטר הקיץ מועבר כאן באוניברסיטת רייכמן קורס בשם "מגדר בעידן ה-metoo#". בפרק הזה של אקדמיקס ראיינתי את מרצת הקורס, ד"ר גלית דשא מבית ספר לאודר לממשל, לשעבר מנכ"לית שדולת הנשים ומומחית להטמעת תהליכי גיוון והכללה. לשיחה עם ד"ר גלית דשא על גיוון והכלה באירגונים- לחצו כאן
מי מנהל את מדינת ישראל? מי קובע את המדיניות של הממשלה? "מי הבוס"? – עובדי הציבור או נבחרי הציבור? על מי מוטלת האחריות במקרה של כישלון? האם חברי הכנסת באמת מחוייבים לציבור הבוחרים?
בפרק הזה של אקדמיקס התארח ד"ר מתן גוטמן מרצה הקורס שומרי הסף בבית הספר למשפטים לדבר על הנושאים האלו ואיך הם קשורים לשיטת המשטר הישראלית.
חוק הגנת הפרטיות קובע ששימוש בשמו של אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו לשם עשיית רווח, ייחשב לפגיעה בפרטיות. ניתן לחשוב שהזכות לפרסום היא נגזרת מהזכות לפרטיות או הצד השני של אותו המטבע. עם זאת, עו"ד דן חי, מומחה לדיני פרטיות, סייבר ודיגיטל ומרצה הקורס פרטיות בעידן הדיגיטל, מסביר שזה לא בדיוק כך. האזינו לחלק השלישי והאחרון בשיחה. לשיחה עם עו"ד דן חי על פרטיות בעידן הדיגיטל - לחצו כאן לשיחה עם עו"ד דן חי על הזכות להישכח - לחצו כאן
היום יש ילדים שעם היוולדם הוריהם פותחים להם חשבון אינסטגרם, עיתונים ישנים כבר מזמן לא משמשים לעיטוף דגים או מאוכסנים באיזה ארון בבית אריאלה ובעצם כולם יכולים למצוא כל דבר שפורסם עלייך, לפעמים לפני מעל עשור, בלחיצת כפתור. אלו, הובילו את האיחוד האירופי ומדינות נוספות לעגן בחוקיהם את הזכות להישכח. מה הזכות הזאת אומרת? איך מאזנים בינה לבין זכות הציבור לדעת? והאם קרוב היום שזאת תהיה גם זכות מוכרת במדינת ישראל? האזינו לחלק השני של השיחה עם עו"ד דן חי, מומחה לדיני פרטיות, סייבר ודיגיטל ומרצה הקורס פרטיות בעידן הדיגיטל לדבר על הנושאים האלו. לשיחה עם עו"ד דן חי על פרטיות בעידן הדיגיטל - לחצו כאן לשיחה עם עו"ד דן חי על הזכות לפרסום - לחצו כאן
בשנתיים האחרונות עם פרוץ הקורונה שאלת הפרטיות החלה לתפוס חלק מרכזי בשיח הישראלי. מה גבולות הפגיעה הליגטימית? מה כוללת הזכות החוקתית הזאת? ופתאום לכלנו נהיה ברור שאנחנו לא רוצים שידעו עלינו הכל. בפרק הזה התארח עו"ד דן חי, מומחה לדיני פרטיות, סייבר ודיגיטל ומרצה הקורס פרטיות בעידן הדיגיטל לדבר על הנושאים האלו. לשיחה עם עו"ד דן חי על הזכות להישכח - לחצו כאן לשיחה עם עו"ד דן חי על הזכות לפרסום - לחצו כאן
מוזיקה, ככל אומנות, לא נוצרת בריק ומושפעת מהתרבות והסביבה בה חיים יוצריה. בימים אלו מלומד בפעם הראשונה באוניברסיטת רייכמן הקורס "טון שלטון" בו ידונו הסטודנטים ביחסים שבין מוזיקה לפוליטיקה. קשר עמוק בהרבה משניתן לחשוב. האזינו לשיחה עם מיכאל שני, מרצה הקורס. לשיחה עם מיכאל שני על "המוזיקה של יוהן סבסטיאן באך" ו"מאופרה לטלנובלה" - לחצו כאן
מיכאל שני, ניצח על התזמורות המפורסמות במדינה. בימים אלו הוא מלמד באוניברסיטת רייכמן שלושה קורסים הקשורים בדרך זו או אחרת, איך לא, למוזיקה כחלק מהיחידה ללימודים כלליים. על שניים מהקורסים האלו דיברנו בפרק הזה: "המוזיקה של יוהן סבסטיאן באך" ו"אהבה, בגידה, קנאה ונקמה - מאופרה לטלנובלה". וגם, איך באמצעות שיחה על הנושאים האלו מפתח מיכאל שני אצל הסטודנטים בכיתתו חשיבה ביקורתית. לשיחה עם מיכאל שני על טון שלטון היחסים בין מוזיקה לפוליטיקה - לחצו כאן
זה לא סוד שתוחלת החיים עולה עם השנים, אך גיל הפרישה לא עולה באותו הקצב. רק ב-2019 הרוחות סערו על תכנית של משרד האוצר להעלאת גיל הפרישה לנשים מגיל 62 לגיל 65. תכנית שאפילו במקור הייתה אמורה להיות הדרגתית ולהתפרס על פני 11 שנים. בפרק הזה ד"ר הלה אקסלרד ממכון אהרון דיברה על החשיבות של שילוב מבוגרים בשוק העבודה והעלאת גיל הפרישה לשיחה עם ד"ר הלה אקסלרד על טרנספורמציה דיגיטלית - לחצו כאן לשיחה עם ד"ר הלה אקסלרד על תעסוקת חרדים - לחצו כאן
כיום חיים בישראל כמיליון ומאתיים אלף חרדים, שהם כ-12% מהאוכלוסייה בישראל, ובשנת 2035 האוכלוסייה החרדית צפויה להוות כחמישית מהאוכלוסייה בישראל. עם זאת, חלקם בשוק העבודה ובפרט בתעסוקה האיכותית (למשל הייטק) נמוך בהרבה. הגברים החרדים המועסקים בהייטק הם כ-1% בלבד מכלל השכירים בתחום, וכ-3% מכלל הגברים החרדים המועסקים. איך נכון להגדיל את שיעור החרדים המועסקים בכלל ובתעסוקה איכותית בפרט, למה זאת הבעיה של כולנו, עד כמה שילובם יוביל לצמיחה של כלל הכלכלה הישראלית ולמה הייטק, מושך ככל שישמע, הוא לא בהכרח הפתרון. על כל הנושאים האלו דיברתי עם ד"ר הלה אקסלרד, ראש המרכז למדיניות כלכלית של החברה החרדית במכון אהרן כאן באוניברסיטת רייכמן. לשיחה עם ד"ר הלה אקסלרד על טרנספורמציה דיגיטלית - לחצו כאן לשיחה עם ד"ר הלה אקסלרד על תעסוקת מבוגרים - לחצו כאן
בקורונה העברנו הרבה מהחיים שלנו למרחב הדיגיטלי והתחלנו להשתמש באינטרנט למטרות שלא היינו יכולים לדמיין שהוא ישמש אותנו להן חודשים ספורים קודם לכן: משירותים מסחריים ועד מס הכנסה וביטוח לאומי, כולם התחילו לספק שירותיים דיגטליים. המעבר לדיגיטל הוא כמובן יכול להיות נח לציבור אבל יש לו גם השלכות כלכליות רבות. בפרק הזה של אקדמיקס התארחה ד"ר הלה אקסלרד לדבר על טרנספורמציה דיגיטלית, מה זה אומר, ההשלכות הכלכליות של המעבר לדיגיטל ומי מונע מזה לקרות בעוד מקומות. לשיחה עם ד"ר הלה אקסלרד על תעסוקת חרדים - לחצו כאן לשיחה עם ד"ר הלה אקסלרד על תעסוקת מבוגרים - לחצו כאן
לאחר קצת יותר משנה הכנסת הצביעה על התפזרותה ובכך נכנסנו לתקופת מעבר עד השבעת הכנסת הבאה. מה המשמעות של תקופת המעבר הזו? מה זה בכלל ממשלת מעבר? מה סמכויותיה?
בתכנית הזאת התארחה פרופ' רבקה ווייל מרצה וחוקרת של משפט ציבורי וחוקתי, בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת רייכמן וכותבת המאמר "תקופת בין השמשות: על סמכויותיה של ממשלת מעבר" לדבר בדיוק על הנושא הזה.
במרץ 2020 לאחר שלוש מערכות בחירות בשנה אחת ותוך כדי שמגיפת הקורונה מתחילה להתפשט ברחבי ישראל ולהשאיר את כולנו בהרגשה של חוסר אונים ביקשו 61 מחברי הכנסת מיולי אדלשטיין, יו"ר הכנסת וח"כ מטעם מפלגת הליכוד להעלות להצבעה את המשך כהונתו בתפקיד. לאחר שאדלשטיין לא העלה את הנושא להצבעה הוגשה עתירה לבית המשפט העליון בבקשה שבג"ץ יורה לאלשטיין לעשות זאת. בית המשפט נעתר ויו"ר הכנסת התפטר מתפקידו.
למה הפסיקה הזאת כל כך משמעותית? מה המשמעות של החזקת תפקיד יושב ראש הכנסת בידי המפלגה שלך ומה הבעייתיות בסעד שניתן? האזינו לחלק השני של השיחה עם פרופ' רבקה ווייל, מרצה וחוקרת של משפט החוקתי והציבורי בבית הספר למשפטים, כאן באוניברסיטה.
בשבוע שעבר ראש הממשלה נפתלי בנט הודיע על התפזרות הקדמת הבחירות. הדבר נעשה, על פי הצהרתו, במטרה למנוע "כאוס חוקתי".
בתכנית הזאת של אקדמיקס התארחה פרופ' רבקה ווייל מרצה וחוקרת של משפט ציבורי וחוקתי, לדבר על יחסי הכוחות בין הממשלה לכנסת. נושא שבשנים האחרונות לא ירד מהכותרות ובשבוע האחרון הפך רלוונטי מתמיד.
בשנים האחרונות חודש יוני מצויין ברחבי הארץ כ"חודש הגאווה" והשיח על מגדר ובפרט על התאמה מגדרית עולה בחודש זה לעיתים קרובות לשיח הציבורי. בפרק הזה של אקדמיקס אירחתי את פרופ' תמר שגיא מרצה וחוקרת מגדר ויחסים בין קבוצות בבית הספר לפסיכולוגיה כאן באוניברסיטת רייכמן, לדבר על מגדר, על החשיבות של תפיסה א-בינארית ומה ההשפעות שלה על כולנו.
אנחנו כנראה נחשוב שמדברים על גופי ענק שרוצים לגרום לנו להוציא כסף על המוצר שלהם, אבל האמת שיש עוד כמה סוגי קמפיינים. אחד מהם הוא קמפיין חברתי. מה זה אומר? איך מנהלים קמפיין כזה? ואיך הניהול שלו שונה מניהול קמפיין מסחרי? האזינו לחלק השלישי והאחרון בשיחה עם אופיר רייכמן, מרצה בבית הספר ליזמות ומומחה לאסטרטגיה, תוכן, ושיווק חברתי. לשיחה עם אופיר רייכמן על שיווק במציאות משתנה - לחצו כאן לשיחה עם אופיר רייכמן על שיווק בתקציב מוגבל - לחצו כאן
זה לא סוד שהתקציב של מייזמים בתחילת דרכם הוא לרוב מוגבל. עם זאת, אופיר רייכמן, מרצה בבית הספר ליזמות, מנהל IDCHUB ומומחה לאסטרטגיה תוכן ושיווק חברתי מבהיר שזה ממש לא "דיל ברייקר" ולפעמים אפילו הוצאת כספים על שיווק זאת אפילו טעות אז איך עושים את זה? האזינו לחלק השני של השיחה. לשיחה עם אופיר רייכמן על שיווק במציאות משתנה - לחצו כאן לשיחה עם אופיר רייכמן על קמפיינים חברתיים - לחצו כאן
בשנים האחרונות הרבה מפעילותינו עברו למרחב הדיגיטלי, וכך גם בעולם הפרסום והשיווק "שיווק דיגיטלי" הפך לטרנד החם של התקופה. בפרק הזה התארח אופיר רייכמן מבית הספר ליזמות, מומחה לאסטרטגיה, תוכן ושיווק ומרצה הקורס שיווק דיגיטלי להסביר למה אין דבר כזה שיווק דיגטלי, מה השינויים שעולם השיווק עובר ואיך מתבצע השיווק בעולם החדש. לשיחה עם אופיר רייכמן על שיווק בתקציב מוגבל - לחצו כאן לשיחה עם אופיר רייכמן על קמפיינים חברתיים - לחצו כאן
מכון חירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן ערך השנה כנס בנושא הקיטוב הפוליטי במדינת ישראל. הכנס עסק בהיקף הקיטוב הפוליטי בישראל, בהשלכותיו הפוליטיות והחברתיות ובדרכים להפחתת הקיטוב.
יוסי מצרי היה שם כדי להביא את הקולות של חלק ממשתתפי הכנס.