אקדמיקס

בשנת 2017 פרץ לחייני הצירוף "me too" או "גם אני" כביטוי לשכיחות הבלתי נסבלת של תופעת ההטרדות המיניות. אומנם הביטוי לא מקושר באופן ישיר להטרדות במקום העבודה אך בבחינה מעמיקה של התופעה ניתן לראות שפעמים רבות המתלוננת (ברשת החברתית) הייתה במצב של כפיפות מקצועית למטריד. בפרק זה אשוחח עם ד"ר גליה שניבוים, מרצה וחוקרת של הדין הפלילי אשר אחד מתחומי העניין שלה כוללים רגולציה משפטית של יחסי-סמכות, עברות מין והטרדות מיניות.   לשיחה עם ד"ר גליה שניבוים בנושא הדין הפלילי הנוגע לאלימות כלפי נשים - לחצו כאן לשיחה עם ד"ר גליה שניבוים בנושא אלימות שאינה פיזית - לחצו כאן

See omnystudio.com/listener for privacy information.

כאשר אנו חושבים על נשים שחוות אלימות לרוב נדמיין מישהי שחוטפת מכות עד זוב דם. עם זאת, ישנן נשים רבות החיות במציאות אלימה, אך באופן שאינו מתבטא בצלקות על הגוף. בפרק זה תתארח ד"ר גליה שניבוים, מרצה וחוקרת של הדין הפלילי, ויחד נדון בשאלה האם גם אלימות נפשית/כלכלית צריכה להיחשב אלימות גם בדין הפלילי ולמה הפללה היא לא בהכרח הפתרון.   לשיחה עם ד"ר גליה שניבוים בנושא הדין הפלילי הנוגע לאלימות כלפי נשים -לחצו כאן לשיחה עם ד"ר גליה שניבוים בנושא מחאת ה- me_too - לחצו כאן

See omnystudio.com/listener for privacy information.

בשנת 1992 מוריס אזואלס ירה למוות באשתו ובשכנם לאחר שראה את השניים מתנשקים ברכב. בפסק הדין של בית המשפט העליון נאמר שלא מדובר ברצח בכוונה תחילה אלא בביטוי לחולשת הטבע האנושי כיוון ש"דמו של הישראלי המצוי והישראלית המצויה עלול לרתוח כאשר הם רואים את בת הזוג או בן הזוג בבגידה". כמה התקדם הדין הפלילי מאז אותו פסק דין משנות התשעים? האם גם היום יריה באשתך לאחר בגידה לא תחשב רצח אלא "חושלתו של הטבע האנושי"? כדי לענות על השאלה הזאת בתכנית זו תתארח ד"ר גליה שניבוים, מרצה וחוקרת של הדין הפלילי. לשיחה עם ד"ר גליה שניבוים בנושא אלימות שאינה פיזית - לחצו כאן לשיחה עם ד"ר גליה שניבוים בנושא מחאת ה-me too - לחצו כאן

See omnystudio.com/listener for privacy information.

בקליניקה "משפט רחוב" עוסקים הסטודנטים בהנגשת ידע משפטי לאוכלוסיות שפגשו את החוק מהצד האחר. זאת, מתוך התפיסה שתהליך רכישת הידע המשפטי יכול גם להוות כלי מעצים ומשקם. אחד המקומות בו מועברת סדנה היא מעון לנשים נפגעות אלימות. בפרק זה אנסה להציג את המציאות המורכבת בה נמצאות נשים שעוברות אלימות במשפחה ואת הקשיים בהם הן נתקלות כאשר הן מנסות לצאת ממעגל האלימות. בפרק זה התארחו בתכנית מירית קופלמן, מנהלת המעון בו מועברת הסדנה; עו"ד זיו לידרור, מנהלת הקליניקה, ולינוי ביליק, סטודנטית למשפטים שמעבירה סדנה באותו מעון.   קו החירום של (24/7) ל.א לאלימות נגד נשים - 6724*. לתרומות לעמותה ניתן לצלצל למספר 09-9579237 או דרך האתר. הקו החם של נעמת (8:00-15:00) - 036492468/9/70 קו המידע והיייעוץ של ויצו - 3980*

See omnystudio.com/listener for privacy information.

בשנים האחרנות איכות הסביבה עלתה לסדר היום ומסרבת לרדת ממנו: ועידת האקלים שהתקיימה החודש הוכתרה כ"גורלית", בתחילת החודש הועלה המיסוי על הכלים החד-פעמיים כדי להפחית צריכה בהם ואגרת הגודש מככבת בכותרות רבות. על אף שרבים יטענו שהם "צרכנים ירוקים", מחקר שערכה ד"ר יונת צובנר, חוקרת במחלקה לשיווק בבית הספר אריסון למנהל עסקים, מגלה שהנכונות שלנו לצרכנות ירוקה תלויה בשעה ביום וברמת העייפות שלנו. לשיחה עם ד"ר יונת צובנר על שיווק מותאם (מידי) אישית - לחצו כאן לשיחה עם ד"ר יונת צובנר על השפעת שמנו על תוי פנינו - לחצו כאן    

See omnystudio.com/listener for privacy information.

מכירים את זאת שאתם לא מצליחים לזכור את שמה כי זה פשוט לא מתאים לה, או את זה שכולם קוראים לו בכינוי שלו כי השם שלו "לא מתאים לו"? אתם ממש לא לבד. במחקר שביצעה ד"ר יונת צובנר נמצא שיש קשר בין תוי הפנים שלנו לבין השם שלנו, קשר כזה שגם מחשבים (AI) יכולים לזהות. בפרק זה תתארח ד"ר יונת צובנר, מבית הספר למנהל עסקים לדבר על שמות, תוי פנים ומה שבינהם.   לשיחה עם ד"ר יונת צובנר על שיווק מותאם (מידי) אישית - לחצו כאן לשיחה עם ד"ר יונת צובנר על צרכנות ירוקה - לחצו כאן

See omnystudio.com/listener for privacy information.

השיווק היום למוצרים השונים הפך לאינטנסיבי במיוחד כאשר עם המעבר לקניות אונליין השיווק גם נעשה בהתאם לניתור הפעילות שלנו ברשת. היה ניתן לחשוב שמעקב אחרי כל לחיצה שביצענו, או לא ביצענו אבל ממש התלבטנו אם לבצע, יועיל לאותן מערכות שיווק. עם זאת, במחקר שביצעה ד"ר יונת צובנר מהמחלקה לשיווק מבית הספר אריסון למנהל עסקים, מסתבר, שלא בהכרח... לקראת סיומו של חודש נובמבר, החודש שהפך בשנים האחרונות לחודש הקניות (ששיאו יחול ביום שישי הקרוב -הבלאק פריידי המיוחל) בפרק זה התארחה ד"ר יונת צובנר מאוניברסיטת רייכמן, שבמחקר משותף עם פרופסור רום שריפט מאוניברסיטת אינדיאנה מצאה ששיווק על סמך מוצרים שהתלבטנו אם לקנות דווקא יפגע ברצון שלנו לרכוש. לשיחה עם ד"ר יונת צובנר על צרנות ירוקה - לחץ כאן לשיחה עם ד"ר יונת צובנר על השפעת שמנו על תוי פנינו - לחץ כאן

See omnystudio.com/listener for privacy information.

ביום שלישי הבא בשעות הבוקר יתקיים כנס ביטחוני-מדיני מטעם המכון למדיניות ואסטרטגיה של אוניברסיטת רייכמן שיעסוק בשאלה "מהי האסטרטגיה הדרושה למדינת ישראל". בפרק זה התארח האלוף במילואים עמוס גלעד, ראש המכון, לדבר על הכנס ולהעלות סוגיות אסטרטגיות בהן נדרש לבצע חשיבה מעמיקה בתחומים השונים: יחסי ישראל ארה"ב, טרור, איראן והקורונה.   לאתר המכון למדיניות ואסטרטגיה - לחצו כאן  

See omnystudio.com/listener for privacy information.

כיצד אוניברסיטאות בעולם כבר עכשיו משנות את אופן הלמידה בהן כדי להתאים לעולם החדש? מה המגמות שרואים בשוק העבודה וישפיעו על האקדמיה? עידן אלמוג, ראש היחידה לחדשנות בהוראה, יספר איך הוא משער שתתקיים הלמידה באקדמיה בעתיד. לשיחה על היחידה לחדשנות בהוראה: לחצו כאן לשיחה על למידה בימי קורונה: לחצו כאן

See omnystudio.com/listener for privacy information.

הקורונה שינתה את האופן בו התנהלו הרבה ענפים ותחומים ובהם גם ההוראה. וכך, כרעם ביום בהיר קיבלו כל העוסקים התחום הנחייה שעליהם לשנות את האופן בו התרגלו ללמד במשך שנים רבות באופן מידיי. עידן אלמוג, ראש היחידה לחדשנות בהוראה באוניברסיטת רייכמן מספר על ההשפעות של הקורונה על הלמידה, האם הקורונה הובילה לשינוי חיובי או שלילי באקדמיה ומה מהשינויים שנעשו כהתאמות למצאת אך "כאן כדי להישאר".   לשיחה על היחידה לחדשנות בהוראה - לחצו כאן לשיחה על למידת העתיד - לחצו כאן

See omnystudio.com/listener for privacy information.

בשנים האחרונות, עם כניסת הטכנולוגיה לחיינו, חלו שינויים משמעותיים בכל תחומי החיים: אנחנו מנהלים שיחות ארוכות ומשמעותיות בלי להוציא הגה מהפה, קניות נעשות בלי לצאת מהבית ובעיות שפעם ההתמודדות איתן דרשה מאמץ רב נפתרות בלחיצת כפתור. בעוד שוק העבודה משתנה בכל רגע, נדמה שהאקדמיה, שאמורה להכשיר את בוגריה להתאים לשוק זה, קופאת על שמריה. בפרק הזה נדבר עם עידן אלמוג, ראש היחידה לחדשנות בהוראה על פעילות היחידה, ההתאמות שנעשות באוניברסיטת ריכמן להכנת הבוגרים לעולם התעסוקה החדש וכיצד הופכים את הליך הלמידה למשמעותי יותר.   לשיחה על למידה בימי קורונה - לחצו כאן לשיחה על למידת העתיד - לחצו כאן

See omnystudio.com/listener for privacy information.

כאשר עובדת פייסבוק לשעבר, פרנסס האוגן, פירסמה כי פיסבוק העדיפה למקסם את רווחיה על פני בטיחות המשתמשים הדבר יצר רעש גדול, אף על פי שלכולם ברור שמטרתה של חברה עסקית היא למקסם את הרווחים שלה. בשיחה עם ד"ר אביב גאון, מנהל בית הספר הארי רדזינר למשפטים ומומחה למשפט וטכנולוגיה, נדבר על החובה החוקית והמוסרית של ענקיות הטכנולוגיה ועל נקודות המפגש של תחום האתיקה עם תחום הטכנולוגיה.

לשיחה עם ד"ר אביב גאון על הקשר בין משפט וטכנולוגיה - לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר אביב גאון על דיני זכויות היוצרים בעידן הבינה המלאכותית - לחצו כאן

See omnystudio.com/listener for privacy information.

רובטים שמייצרים דברים בעצמם! זה נשמע כמו מדע בדיוני אבל האמת שאת הניצנים של התופעה אפשר לראות כבר עכשיו. ואם הרובוט הוא הוגה הרעיון, למי מגיעות זכויות היוצרים על היצירה? 

ד"ר אביב גאון, מנהל בית הספר הארי רדזינר למשפטים וכותב הספר "עתיד דיני זכויות היוצרים בעידן הבינה המלאכותית" (The Future of Copyright in the Age of Artificial Intelligence) מדבר על הסוגיות המשפטיות בזכויות היוצרים שמייצרות הבינה המלאכותית ( Artificial Intelligence-AI) ולמידת המכונה (Machine Learning). 

לשיחה עם ד"ר אביב גאון בנושא הקשר בין משפט לטכנולוגיה - לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר אביב גאון בנושא תיקי פייסבוק והקשר בין טכנולוגיה ואתיקה - לחצו כאן

See omnystudio.com/listener for privacy information.

מכוניות אוטונומיות שנוסעות ללא שליטת אדם נמצאות ברגעים אלו על כבישי ישראל כשהחוק עדיין מחייב נהג שיחזיק את ההגה בשתי ידיו; פרטיות נחשבת כזכות יסוד אבל עוקבים אחרי כל קליק שאנחנו עושים עם העכבר; וגם, מה תהיה המשמעות של עדות בבית משפט כאשר תופעת ה"דיפ-פייק" תתרחב ולא נוכל לסמוך על מה שאנחנו רואים במו עייננו? האם המשפט עומד בקצב של הסטארט-אפ ניישן? ד"ר אביב גאון, מומחה למשפט וטכנולוגיה מדבר על הקשר בין שני התחומים. לשיחה עם ד"ר אביב גאון בנושא דיני זכויות היוצרים בעידן הבינה המלאכותית: לחצו כאן לשיחה עם ד"ר אביב גאון בנושא תיקי פייסבוק והקשר בין טכנולוגיה ואתיקה: לחצו כאן

See omnystudio.com/listener for privacy information.

צרויה קלבאו שבח, יועצת לאיכות סביבה מדיניות ואסטרטגיה, המלמדת בביה"ס לקיימות ואונ' ת"א, חברת מחקר יישומי שנמצאת בפורטוגל ובהאג, מחקרים יישומיים בעיקר עם האיחוד האירופי, מספרת על האופן בו משלבים מחקר אקדמי יחד עם פעולות יישומיות בשטח, במחקר בו היא והחברה אותה היא מנהלת בשותפות חוקרים מערכות מזון ב-6 מדינות באפריקה.

איך משתפים פעולה עם גופים נוספים, כאשר כל אחד מהם בעל מומחיות וכלי עבודה שונים? כיצד לומדים את השטח טרם הכניסה למדינות היעד? ואיך מקיימים מחקר באפריקה בימי הקורונה והריחוק החברתי?

See omnystudio.com/listener for privacy information.

באוגוסט האחרון פרסם הפאנל הבינלממשתי את דו"ח האקלים ה-6.

מה הוא בכלל הדוח הזה? מה ממצאיו העיקריים והמלצותיו? כמה השפעה בכלל תהיה לו, בהסתמך על ההשפעה של הדוחות הקודמים לו?
פרופ' יואב יאיר, דיקן ביה"ס לקיימות חוקר אטמוספירה וחלל, מגיע להסביר על כל נקודות אלה, ולהסביר מהן הפעולות שעל ממשלת ישראל לנקוט כבר עכשיו בכדי לשנות את המציאות העגומה.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

מהי משמעות בעבודה וכיצד ניתן לדאוג שתהיה לנו אחת כזו? מה התפקיד של המנהלים במציאתה? מדוע חשוב לדבר על הנושאים הלא מדוברים ביחס לעולם העבודה?

בשעה שמאירה זרקור על נקודות מפתח בעולם העבודה, ד"ר דנה פרג, ראשת תוכנית התואר השני בהתנהגות ופיתוח ארגונים בבית הספר איבצ'ר לפסיכולוגיה ובבית הספר אריסון למינהל עסקים באוניברסיטת רייכמן תענה על כל השאלות האלה, ותסביר למה לא ניתן לנתק בין העבודה שלנו לבין החיים האישיים.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פרופ' תמר שגיא, פסיכולוגית חברתית ומומחית ליחסים בין קבוצות ומגדר מהמחלקה לפסיכולוגיה בביה"ס ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה חוקרת את סוגיית יחסי הכוחות שבין קבוצות, ובאופן ספציפי ביחסי מגדר.

מוזמנים להצטרף לשעה מרתקת בה פרופ' שגיא תספר על מחקר שערכה בו בדקה את ההבדלים בין הסיבות השונות שאנשים מייחסים להבדלים בין המגדרים. מה הם ההסברים השונים שקיימים להבדלים? כיצד הם משפיעים על האופן בו אנשים רואים את ההבדלים המגדריים? מה זה "פסיפס מגדרי"? ומדוע חשוב לדבר על "הורות ממגדרת"?

See omnystudio.com/listener for privacy information.

מהי הקשבה? מה הגורמים שלה? מה החשיבות שלה בישיבות צוות? וכיצד הגורמים של הסביבה הארגונית קשורים אליה?

ד"ר אוסנת בוסקילה ים עונה על כל השאלות הללו במסגרת המחקר אותו ערכה בעבודת הדוקטורט שלה. באמצעות בחינה של צוותי הייטק, בנתה ד"ר בוסקילה ים מדדים לבחינת ההקשבה, והגיעה לתוצאות ומסקנות מרתקות בנוגע לגורמים המשפיעים על ישיבות הצוות.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

לכולנו יוצא להיתקל, בעיקר במצבים לא נעימים, במושגים אלצהיימר ודימנציה.
פרופ' מיכל בארי מביה"ס ברוך אובצ'ר לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן, ומנהלת את המרכז לחקר המוח על שם יוסף סגול בביה"ח שיבא חוקרת את תחום הדימנציה ומרצה על הזדקנות קוגנטיבית, מסבירה בשעה מרתקת על דימנציה ואלצהיימר, מספרת על הקושי שבמציאת תרופות לטיפול במחלות ועל בחירתה לעסוק במחקר שעוסק במניעתן, כאשר אלו עוסקים בתחום של מניעת דימנציה דרך בחינת מחלת הסוכרת, והשמנת היתר.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

אנרגיות מתחדשות- סיכוי מאוד גדול ששמעתם על המושג הזה, אבל האם אתם מדמיינים את היום בו כאשר תשתמשו בטלוויזיה, או תפעילו את המזגן בביתכם, הם יופעלו באמצעות אנרגיית הרוח או אנרגיה סולארית?

יש סיבה שאתם אולי מתקשים לדמיין זאת, משום שישנם אתגרים בשימוש באנרגיות מתחדשות לשם הפקת חשמל סדירה, אך במחקרו מסביר ד"ר צבי באום מביה"ס לקיימות באוניברסיטת ריימן מהם בדיוק האתגרים הללו, כיצד ניתן להתגבר עליהם, ומתאר באמצעות סקר אותו ערך במסגרת מחקרו שבעצם הרבה יותר אנשים מוכנים לעשות שינוי באורח החיים שלהם למען השימוש בחשמל המופק מאנרגיות מתחדשות.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

בתיזמון כמעט מזעזע, פרופ' בועז גנור, ראש המכון למדיניות נגד טרור (ICT) ולשעבר דיקן בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, מומחה לחקר הטרור הגיע לדבר על מספר מחקרים שפורסמו מטעם המכון.

מהי הגדרתו של פרופ' גנור לטרור? למה כה קשה להגיע להסכמות ביחס להגדרה אחת? מיהם הזאבים הבודדים ומה מניע אותם לפעולות טרור? ומה עומדים להיות האתגרים העתידיים ביחס לחקר הטרור?

See omnystudio.com/listener for privacy information.

עומדים בפקקים? שורפים זמן מיותר בחיפוש אחר חנייה? אתם ממש לא לבד, ונראה שבזמן הקרוב לא ימצא פתרון לבעיות היומיות הללו.

פרופ' עומר מואב מביה"ס טיומקין לכלכלה באוניברסיטת רייכמן ובאוניברסיטת ווריק באנגליה, בעל בלוג הכלכלה "בעיקר כלכלה" ומגיש הפודקאסט "עושים חשבון", מסביר איך הגענו למצב התחבורתי הקיים בישראל, כיצד ניתן לפתור אותו (ולמה לא עושים את זה), תוך כדי הצגת מושגים ונתונים כלכליים כמו אגרת גודש ודיון אודות מצב הילודה בישראל והשפעתו על העומס התחבורתי.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

מאז הפעם הראשונה בה תהה על סוגיית איחוד ופירוק רשימות מועמדים לכנסת כשהיה בן 13 עברו מספר שנים, וממש בימים אלה עומל גונן אילן על עבודת התזה שלו במסגרת התואר השני במשפטים בביה"ס רדזינר בהנחייתו של פרופ' יניב רוזנאי שעוסקת ממש בנושא זה.

גונן מפרט את הסוגים השונים של רשימות מועמדים הקיימות בישראל, מה היתרונות והחסרונות של כל אחת מהן, ופורט את המסגרת הנורמטיבית המאפשרת את המצב הקיים, זאת תוך סקירת דוגמאות למצבים מוזרים והזויים יותר ופחות מהמציאות הפוליטית בישראל הנובעת, בין היתר, מתופעת האיחודים והפירוקים של רשימות המועמדים לכנסת.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

תחום קבלת ההחלטות הוא רחב ומתפרש על מגוון של נושאי מחקר, וזאת אחת הסיבות שפרופ' אורית טיקוצ'ינסקי מביה"ס ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה כל כך התחברה אליו.

במחקריה בתחום קבלת ההחלטות היא נוגעת בנושאים שממעיטים לעסוק בהם, למרות החשיבות הגדולה שלהם עבור כולנו, כאשר במרבית השעה דיברנו על מחקריה העוסקים ונגענו בשאלות רבות דוגמת: מה אנשים עושים עם כספי ירושה ומה אחרים חושבים על כך? למה אנשים עושים ביטוח? האם אנחנו תופסים גברים מבוגרים הנמצאים בזוגיות עם נשים צעירות בצורה מסוימת, ולמה? וגם- היחס שלנו לשבועות ולמסכות התגוננות מפני גזים.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

מה ההשפעה האמיתית של דת בחיי היומיום של האזרחים באיראן? למה אין דיון אמית בנוגע לזהות הדתית בארץ ישראל? ואיך ניתן לענות על שאלות ביחס לדת במזח התיכון כאשר בוחנים טקסטים ספרותיים?

ד״ר אורי גולדברג מביה״ס לאודר לממשל דיפלומטיה ואסטרטגיה, חוקר את הנושא המרתק של איראן והשיעה הגיע לדבר על החוויה הדתית במזרח התיכון. מוזמנים להצטרף לשעה שתחדש לכם ותאיר הרבה מאוד

See omnystudio.com/listener for privacy information.

מה זאת שיתופיות? כיצד היא קשורה לשיתופי פעולה? ומה אומרים לכך המושגים "אגו סיסטם" ו"אקו סיסטם"? עמרי גפן, מרצה לגישור אירגוני בחוג לפסיכולוגיה חברתית במסגרת התואר השני בבית הספר לפסיכולוגיה על שם איבצ'ר באוניברסיטת רייכמן, מייסד קבוצת גבים, ושותף בקבוצת גומא גבים, חוקר גישור ושיתופיות ומו"מ, ומרצה על מו"מ באוניברסיטת ת"א, הגיע לספר לנו על שיתופיות במסגרת הספר החדש שלו, בו הוא מציג תפיסה ניהולית חדשנית שעשויה לחולל את השינוי בתחום השיתופיות. בשיחה אודות הספר, עוצמת השיתופיות, גפן מגלה לנו כיצד ניתן להבין, לנתח, ליצור, לשפר ולנהל סוגים שונים של שיתופי פעולה. ספר זה, המלווה בין השאר בדוגמאות מעולמות ההייטק, הקמעונות, מערכת הביטחון והממשלה, מגדיר את הארכיטקטורה השיתופית. זהו ניסיון ליצור שפה משותפת, שיטתיות ומובנוּת בסוגיה מורכבת ומשמעותית לחיינו. מוזמנים לעמוד הפייסבוק ועמוד הלינקדאין של קבוצת גומא גבים.

See omnystudio.com/listener for privacy information.