אקדמיקס

מכירים את זאת שאתם לא מצליחים לזכור את שמה כי זה פשוט לא מתאים לה, או את זה שכולם קוראים לו בכינוי שלו כי השם שלו "לא מתאים לו"? אתם ממש לא לבד. במחקר שביצעה ד"ר יונת צובנר נמצא שיש קשר בין תוי הפנים שלנו לבין השם שלנו, קשר כזה שגם מחשבים (AI) יכולים לזהות.

בפרק זה תתארח ד"ר יונת צובנר, מבית הספר למנהל עסקים לדבר על שמות, תוי פנים ומה שבינהם.

לשיחה עם ד"ר יונת צובנר על שיווק מותאם (מידי) אישית – לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר יונת צובנר על צרכנות ירוקה – לחצו כאן

השיווק היום למוצרים השונים הפך לאינטנסיבי במיוחד כאשר עם המעבר לקניות אונליין השיווק גם נעשה בהתאם לניתור הפעילות שלנו ברשת. היה ניתן לחשוב שמעקב אחרי כל לחיצה שביצענו, או לא ביצענו אבל ממש התלבטנו אם לבצע, יועיל לאותן מערכות שיווק. עם זאת, במחקר שביצעה ד"ר יונת צובנר מהמחלקה לשיווק מבית הספר אריסון למנהל עסקים, מסתבר, שלא בהכרח…

לקראת סיומו של חודש נובמבר, החודש שהפך בשנים האחרונות לחודש הקניות (ששיאו יחול ביום שישי הקרוב -הבלאק פריידי המיוחל) בפרק זה התארחה ד"ר יונת צובנר מאוניברסיטת רייכמן, שבמחקר משותף עם פרופסור רום שריפט מאוניברסיטת אינדיאנה מצאה ששיווק על סמך מוצרים שהתלבטנו אם לקנות דווקא יפגע ברצון שלנו לרכוש.

לשיחה עם ד"ר יונת צובנר על צרנות ירוקה – לחץ כאן

לשיחה עם ד"ר יונת צובנר על השפעת שמנו על תוי פנינו – לחץ כאן

כיצד אוניברסיטאות בעולם כבר עכשיו משנות את אופן הלמידה בהן כדי להתאים לעולם החדש? מה המגמות שרואים בשוק העבודה וישפיעו על האקדמיה?

עידן אלמוג, ראש היחידה לחדשנות בהוראה, יספר איך הוא משער שתתקיים הלמידה באקדמיה בעתיד.

לשיחה על היחידה לחדשנות בהוראה: לחצו כאן

לשיחה על למידה בימי קורונה: לחצו כאן

הקורונה שינתה את האופן בו התנהלו הרבה ענפים ותחומים ובהם גם ההוראה. וכך, כרעם ביום בהיר קיבלו כל העוסקים התחום הנחייה שעליהם לשנות את האופן בו התרגלו ללמד במשך שנים רבות באופן מידיי.

עידן אלמוג, ראש היחידה לחדשנות בהוראה באוניברסיטת רייכמן מספר על ההשפעות של הקורונה על הלמידה, האם הקורונה הובילה לשינוי חיובי או שלילי באקדמיה ומה מהשינויים שנעשו כהתאמות למצאת אך "כאן כדי להישאר".

לשיחה על היחידה לחדשנות בהוראה – לחצו כאן

לשיחה על למידת העתיד – לחצו כאן

בשנים האחרונות, עם כניסת הטכנולוגיה לחיינו, חלו שינויים משמעותיים בכל תחומי החיים: אנחנו מנהלים שיחות ארוכות ומשמעותיות בלי להוציא הגה מהפה, קניות נעשות בלי לצאת מהבית ובעיות שפעם ההתמודדות איתן דרשה מאמץ רב נפתרות בלחיצת כפתור. בעוד שוק העבודה משתנה בכל רגע, נדמה שהאקדמיה, שאמורה להכשיר את בוגריה להתאים לשוק זה, קופאת על שמריה.

בפרק הזה נדבר עם עידן אלמוג, ראש היחידה לחדשנות בהוראה על פעילות היחידה, ההתאמות שנעשות באוניברסיטת ריכמן להכנת הבוגרים לעולם התעסוקה החדש וכיצד הופכים את הליך הלמידה למשמעותי יותר.

לשיחה על למידה בימי קורונה – לחצו כאן

לשיחה על למידת העתיד – לחצו כאן

כאשר עובדת פייסבוק לשעבר, פרנסס האוגן, פירסמה כי פיסבוק העדיפה למקסם את רווחיה על פני בטיחות המשתמשים הדבר יצר רעש גדול, אף על פי שלכולם ברור שמטרתה של חברה עסקית היא למקסם את הרווחים שלה. בשיחה עם ד"ר אביב גאון, מנהל בית הספר הארי רדזינר למשפטים ומומחה למשפט וטכנולוגיה, נדבר על החובה החוקית והמוסרית של ענקיות הטכנולוגיה ועל נקודות המפגש של תחום האתיקה עם תחום הטכנולוגיה.

לשיחה עם ד"ר אביב גאון על הקשר בין משפט וטכנולוגיה – לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר אביב גאון על דיני זכויות היוצרים בעידן הבינה המלאכותית – לחצו כאן

רובטים שמייצרים דברים בעצמם! זה נשמע כמו מדע בדיוני אבל האמת שאת הניצנים של התופעה אפשר לראות כבר עכשיו. ואם הרובוט הוא הוגה הרעיון, למי מגיעות זכויות היוצרים על היצירה? 

ד"ר אביב גאון, מנהל בית הספר הארי רדזינר למשפטים וכותב הספר "עתיד דיני זכויות היוצרים בעידן הבינה המלאכותית" (The Future of Copyright in the Age of Artificial Intelligence) מדבר על הסוגיות המשפטיות בזכויות היוצרים שמייצרות הבינה המלאכותית ( Artificial Intelligence-AI) ולמידת המכונה (Machine Learning). 

לשיחה עם ד"ר אביב גאון בנושא הקשר בין משפט לטכנולוגיה – לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר אביב גאון בנושא תיקי פייסבוק והקשר בין טכנולוגיה ואתיקה – לחצו כאן

מכוניות אוטונומיות שנוסעות ללא שליטת אדם נמצאות ברגעים אלו על כבישי ישראל כשהחוק עדיין מחייב נהג שיחזיק את ההגה בשתי ידיו; פרטיות נחשבת כזכות יסוד אבל עוקבים אחרי כל קליק שאנחנו עושים עם העכבר; וגם, מה תהיה המשמעות של עדות בבית משפט כאשר תופעת ה"דיפ-פייק" תתרחב ולא נוכל לסמוך על מה שאנחנו רואים במו עייננו?

האם המשפט עומד בקצב של הסטארט-אפ ניישן? ד"ר אביב גאון, מומחה למשפט וטכנולוגיה מדבר על הקשר בין שני התחומים.

לשיחה עם ד"ר אביב גאון בנושא דיני זכויות היוצרים בעידן הבינה המלאכותית: לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר אביב גאון בנושא תיקי פייסבוק והקשר בין טכנולוגיה ואתיקה: לחצו כאן

צרויה קלבאו שבח, יועצת לאיכות סביבה מדיניות ואסטרטגיה, המלמדת בביה"ס לקיימות ואונ' ת"א, חברת מחקר יישומי שנמצאת בפורטוגל ובהאג, מחקרים יישומיים בעיקר עם האיחוד האירופי, מספרת על האופן בו משלבים מחקר אקדמי יחד עם פעולות יישומיות בשטח, במחקר בו היא והחברה אותה היא מנהלת בשותפות חוקרים מערכות מזון ב-6 מדינות באפריקה.

איך משתפים פעולה עם גופים נוספים, כאשר כל אחד מהם בעל מומחיות וכלי עבודה שונים? כיצד לומדים את השטח טרם הכניסה למדינות היעד? ואיך מקיימים מחקר באפריקה בימי הקורונה והריחוק החברתי?

באוגוסט האחרון פרסם הפאנל הבינלממשתי את דו"ח האקלים ה-6.

מה הוא בכלל הדוח הזה? מה ממצאיו העיקריים והמלצותיו? כמה השפעה בכלל תהיה לו, בהסתמך על ההשפעה של הדוחות הקודמים לו?
פרופ' יואב יאיר, דיקן ביה"ס לקיימות חוקר אטמוספירה וחלל, מגיע להסביר על כל נקודות אלה, ולהסביר מהן הפעולות שעל ממשלת ישראל לנקוט כבר עכשיו בכדי לשנות את המציאות העגומה.

מהי משמעות בעבודה וכיצד ניתן לדאוג שתהיה לנו אחת כזו? מה התפקיד של המנהלים במציאתה? מדוע חשוב לדבר על הנושאים הלא מדוברים ביחס לעולם העבודה?

בשעה שמאירה זרקור על נקודות מפתח בעולם העבודה, ד"ר דנה פרג, ראשת תוכנית התואר השני בהתנהגות ופיתוח ארגונים בבית הספר איבצ'ר לפסיכולוגיה ובבית הספר אריסון למינהל עסקים באוניברסיטת רייכמן תענה על כל השאלות האלה, ותסביר למה לא ניתן לנתק בין העבודה שלנו לבין החיים האישיים.

פרופ' תמר שגיא, פסיכולוגית חברתית ומומחית ליחסים בין קבוצות ומגדר מהמחלקה לפסיכולוגיה בביה"ס ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה חוקרת את סוגיית יחסי הכוחות שבין קבוצות, ובאופן ספציפי ביחסי מגדר.

מוזמנים להצטרף לשעה מרתקת בה פרופ' שגיא תספר על מחקר שערכה בו בדקה את ההבדלים בין הסיבות השונות שאנשים מייחסים להבדלים בין המגדרים. מה הם ההסברים השונים שקיימים להבדלים? כיצד הם משפיעים על האופן בו אנשים רואים את ההבדלים המגדריים? מה זה "פסיפס מגדרי"? ומדוע חשוב לדבר על "הורות ממגדרת"?

מהי הקשבה? מה הגורמים שלה? מה החשיבות שלה בישיבות צוות? וכיצד הגורמים של הסביבה הארגונית קשורים אליה?

ד"ר אוסנת בוסקילה ים עונה על כל השאלות הללו במסגרת המחקר אותו ערכה בעבודת הדוקטורט שלה. באמצעות בחינה של צוותי הייטק, בנתה ד"ר בוסקילה ים מדדים לבחינת ההקשבה, והגיעה לתוצאות ומסקנות מרתקות בנוגע לגורמים המשפיעים על ישיבות הצוות.

לכולנו יוצא להיתקל, בעיקר במצבים לא נעימים, במושגים אלצהיימר ודימנציה.
פרופ' מיכל בארי מביה"ס ברוך אובצ'ר לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן, ומנהלת את המרכז לחקר המוח על שם יוסף סגול בביה"ח שיבא חוקרת את תחום הדימנציה ומרצה על הזדקנות קוגנטיבית, מסבירה בשעה מרתקת על דימנציה ואלצהיימר, מספרת על הקושי שבמציאת תרופות לטיפול במחלות ועל בחירתה לעסוק במחקר שעוסק במניעתן, כאשר אלו עוסקים בתחום של מניעת דימנציה דרך בחינת מחלת הסוכרת, והשמנת היתר.

אנרגיות מתחדשות- סיכוי מאוד גדול ששמעתם על המושג הזה, אבל האם אתם מדמיינים את היום בו כאשר תשתמשו בטלוויזיה, או תפעילו את המזגן בביתכם, הם יופעלו באמצעות אנרגיית הרוח או אנרגיה סולארית?

יש סיבה שאתם אולי מתקשים לדמיין זאת, משום שישנם אתגרים בשימוש באנרגיות מתחדשות לשם הפקת חשמל סדירה, אך במחקרו מסביר ד"ר צבי באום מביה"ס לקיימות באוניברסיטת ריימן מהם בדיוק האתגרים הללו, כיצד ניתן להתגבר עליהם, ומתאר באמצעות סקר אותו ערך במסגרת מחקרו שבעצם הרבה יותר אנשים מוכנים לעשות שינוי באורח החיים שלהם למען השימוש בחשמל המופק מאנרגיות מתחדשות.

עומדים בפקקים? שורפים זמן מיותר בחיפוש אחר חנייה? אתם ממש לא לבד, ונראה שבזמן הקרוב לא ימצא פתרון לבעיות היומיות הללו.

פרופ' עומר מואב מביה"ס טיומקין לכלכלה באוניברסיטת רייכמן ובאוניברסיטת ווריק באנגליה, בעל בלוג הכלכלה "בעיקר כלכלה" ומגיש הפודקאסט "עושים חשבון", מסביר איך הגענו למצב התחבורתי הקיים בישראל, כיצד ניתן לפתור אותו (ולמה לא עושים את זה), תוך כדי הצגת מושגים ונתונים כלכליים כמו אגרת גודש ודיון אודות מצב הילודה בישראל והשפעתו על העומס התחבורתי.