תוך כדי תנועה

פרק זה מוקדש לעילוי נשמתה של קרין גביש יוסיפון ז"ל, אשר נפטרה בגיל 35 לאחר שנלחמה במחלת סרטן השד.

בפרק של היום אנו יוצאים למסע מרתק אל מאחורי הקלעים של הטיפול המשפחתי והזוגי, יחד עם ד״ר רוני שוחט פשדצדקי פסיכולוגית קלינית ומדריכה, ומטפלת EFT זוגי מוסמכת.

במהלך הפרק נשוחח על הנושאים הבאים:

• ה'טריגרים' שבדרך כלל גורמים למשפחות להבין שהן צריכות עזרה ולפנות לטיפול.
• החשיבות של הסתכלות רחבה על המערכת המשפחתית כולה, לעומת ההרגל להתמקד באדם אחד ולנסות 'לפתור' לו את הבעיה.
• מעברי חיים ושלבי התפתחות של משפחות (כמו המעבר להורות, גיל ההתבגרות או 'הקן המתרוקן'), ומה קורה לדינמיקה בבית כשהמערכת מתקשה להסתגל לשלב החדש.
• ההבדל בין משפחות שקורסות תחת לחץ לכאלו שיודעות לצמוח ממנו, וכיצד זוגות יכולים לטפח תקווה ותחושת מסוגלות כדי לשפר את הזוגיות וההורות.
• ועל הדרך טיפים חשובים להתמודדות בשלבי החיים כמערכת זוגית ומשפחתית.

הפרק זמין להאזנה בקול האוניברסיטה, בספוטיפיי ובכל אפליקציות הפודקאסטים המוכרות. האזנה נעימה!

הפעם, בפרק 37, אנחנו נוגעים בנושא מורכב, רגיש וחשוב במיוחד- טראומה, פוסט-טראומה ומה שביניהן.
אירחתי לשיחה מרתקת את ד"ר זוהר רובינשטיין, פסיכולוג קליני וארגוני, מטפל וחוקר טראומה נפשית וחוסן בהיבטים קליניים, תיאורטיים וארגוניים.
ד"ר רובינשטיין הוא מרצה בכיר בבית הספר לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן ומשמש כמרכז הפרקטיקום בתוכנית המוסמך להתנהגות ופיתוח ארגוני, אותה גם סייע להקים. בנוסף, הוא ממקימי תוכנית המוסמך לניהול מצבי חירום ואסון בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. כשותף מייסד של מכון "The Morphic", העוסק בפיתוח והטמעה של חוסן אצל יחידים, קהילות וארגונים, ד"ר רובינשטיין פיתח התערבויות משמעותיות בבריאות הנפש, כמו מודל עזרה ראשונה נפשית ומודל "קבוצת רכבת".
יש לו עשייה נרחבת גם בשטח: בתקופת מלחמת לבנון השנייה הוביל את פיתוח והקמת מרכז הדחק הקהילתיים (כיום מרכזי חוסן), ועם פרוץ מלחמת חרבות ברזל היה שותף בהקמה וארגון של חמ"ל החוסן באוניברסיטת רייכמן, שם עסק בהכשרת סטודנטים ואנשי סגל למתן מענה ראשוני.

בפרק עשינו סדר במושגים שכולנו שומעים ביומיום ודיברנו בין היתר על:
• מהי באמת טראומה מזווית מקצועית- האם המונח מתייחס לאירוע הקשה עצמו או דווקא לתגובה שלנו אליו?
• איפה עובר הגבול ומה ההבדל המהותי בין טראומה לבין פוסט-טראומה.
• כלים פרקטיים לעזרה ראשונה נפשית: מהם הדברים הראשונים והחשובים ביותר שעלינו לעשות עבור אדם שנמצא לידנו וזה עתה חווה אירוע טראומטי.
• מה קורה לנו בגוף, ואילו תגובות פיזיות, רגשיות או התנהגותיות צפויות להופיע אחרי חוויה כזו.
• המושג "טראומטיזציה משנית"- למה התופעה הזו מתרחשת וכיצד מטפלים, בני משפחה וצוותי הצלה עלולים להיפגע נפשית בעצמם מעצם הסיוע שהם מעניקים לאחרים.
האזנה משמעותית ונעימה!
את הפרק, כמו תמיד, תוכלו למצוא בקול האוניברסיטה, בספוטיפיי ובכל אפליקציות הפודקאסטים המוכרות.

האזנה נעימה,
מיקה.

בפרק 36, אנחנו צוללים אל תוך עולם המנהיגות וההנעה. הפעם התארח אצלי ד״ר מאור אלימלך, יועץ ארגוני, חוקר מנהיגות ומוטיבציה, ומייסד חברת Practico Consulting.ד"ר אלמליך מלווה מנהלים וארגונים בסוגיות של השפעה, פיתוח מנהיגות ושינוי ארגוני, תוך שילוב מרתק בין מחקר, ניסיון ניהולי וכלים פרקטיים. בנוסף, הוא מרצה בתואר שני לפסיכולוגיה ארגונית תעסוקתית באוניברסיטת אריאל ובבית ספר להב לניהול בכיר של אוניברסיטת תל אביב.
בשיחה שלנו דיברנו בין היתר על:
• מה המשמעות האמיתית של להיות מנהיג
• מהי הטעות הגדולה ביותר שאפשר לזהות בקרב מנהיגים כיום.
• איך מנהיג יכול להניע שינוי חיובי בתרבות הצוותית שלו , ולטפח חוסן וגמישות אל מול מציאות משתנה ומאתגרת בסביבת העבודה.
• איך תיאוריית ההכוונה העצמית (SDT) באה לידי ביטוי בשטח , וכיצד ניתן למדוד ולעקוב אחר שינויים בהתנהגות מבלי לייצר תחושה של שליטה, ובכך לשמור על תחושת האוטונומיה של העובדים.
האזנה נעימה!

את הפרק, כמו את שאר פרקי הפודקאסט, תוכלו לשמוע בקול האוניברסיטה, בספוטיפיי ובכל אפליקציות הפודקאסטים המוכרות.

בפרק זה אני צוללת לתוך עולם הפרעות הקשב יחד עם אורלי צדוק.
אורלי היא פסיכולוגית תעסוקתית מומחית ומדריכה בעלת רקע בפסיכולוגיה קלינית ותעסוקתית, פסיכולוגית ראשית במרכזי "הזדמנות", מרצה באוניברסיטת רייכמן, ומדריכה בעמותת נט"ל. בנוסף לקליניקה הפרטית שלה, אורלי מתמחה בייעוץ תעסוקתי לאנשים עם הפרעות קשב וכתבה שני ספרים מובילים בתחום: "מלקות לחירות" ו"מורה מבוכים".
במהלך הפרק נשוחח על:
• מהם הדברים הכי חשובים שכל אדם עם הפרעת קשב, והסביבה הקרובה אליו, צריכים לדעת.
• איך הפרעת הקשב משפיעה על בניית הזהות המקצועית שלנו בצמתי דרכים משמעותיים.
• ניפוץ מיתוסים נפוצים ושגויים בנושא הפרעות קשב.
• טיפים פרקטיים להתנהלות יומיומית נכונה לצד ההפרעה: איך לייצר סביבה תומכת, התנהלות מול מנהלים, ארגון הלו"ז, סידור הבית ועוד.
• ואולי הכי חשוב – מהם היתרונות והכוחות הייחודיים שמגיעים עם הפרעת הקשב?
האזנה נעימה, מיקה!

בפרק היום אנחנו מדברים על אחד הנושאים החשובים והמורכבים בעולם הביצועים: החוסן המנטלי והגמישות הפסיכולוגית.
האם המרדף אחרי 'הגוף המושלם' או המדליה חייב לבוא על חשבון הבריאות הנפשית שלנו? איך אנחנו יכולים לנטרל את השיפוטיות העצמית כשאנחנו מפספסים אימון? ולמה דווקא היכולת לשחרר את הנוקשות היא זו שבונה מתאמנים חזקים יותר?
לשם כך הזמנתי לשיחה את רמי ורדי, חוקר בתחום הפסיכולוגיה של הספורט והפעילות הגופנית וסטודנט לדוקטורט באוניברסיטת סטפורדשייר באנגליה. רמי מתמחה בחקר זהות חברתית, תשוקה ושחיקה בספורט, ופועל ליצירת מודעות לנושא הקריטי של בריאות הנפש בספורט התחרותי והחובבני כאחד.
בפרק דיברנו (בין היתר) על הנושאים הבאים:

גישת ה-ACT, מעבר מ"איך אני נראה" ל"מה אני מסוגל לעשות", כלי הדיפוזיה: איך להתייחס למחשבה "אני לא מספיק" רק כמחשבה ולא כאמת מוחלטת, אשמה מול ענישה עצמית: איך מזהים מתי הביקורת הפנימית הופכת לרעילה, פעולה לפי ערכים ועוד נושאים שתגלו בפרק 🙂

האזנה נעימה, מיקה

בפרק היום אנחנו צוללות לאחד הנושאים החמקמקים והמרתקים ביותר בחוויה האנושית: אינטואיציה.

האם זה "קול פנימי"? תחושת בטן פיזית? ואולי מדובר בכלל במנגנון מוחי משוכלל שפועל מתחת לרדאר של המודעות שלנו?

לשם כך הזמנתי לשיחה את ד"ר נעה אלבלדה, בעלת דוקטורט במדעי המוח מאוניברסיטת תל אביב. נעה היא חברה בצוות הפיתוח של תוכנית "בית ספר סגול" במרכז סגול למוח ותודעה באוניברסיטת רייכמן, ומתמחה בהנגשת ידע מדעי פורץ דרך לאנשי טיפול, חינוך ולקהל הרחב.

בפרק דיברנו על:

• הביולוגיה של תחושת הבטן
• אינטואיציה מול פחד
• הקשר שבין הגוף לתודעה
• האם אינטואיציה היא כישרון שנולדים איתו, או שאולי מדובר בשריר שאפשר לאמן?
• פסיכופתולוגיה ואינטואיציה
• עד כמה באמת כדאי לנו להישען עליה כשאנחנו מקבלים החלטות חשובות בחיים?
• האם באמת "אמא תמיד יודעת"?
• הקשר בין פעילות גופנית לאינטואיציה
• פגיעות במוח

האזנה נעימה,
מיקה

בפרק של היום אנחנו צוללים לרגע שבו הגוף מבקש לעצור, הראש מתווכח, והלב… ממשיך לרוץ. אנחנו יוצאים למסע בעקבות הריצה למרחקים ארוכים ומגלים איך היא נוגעת בזהות שלנו, ביחסים שלנו עם כאב, וביכולת לבחור להמשיך למרות הרצון לעצור.
לשם כך הזמנתי לשיחה את ד"ר אסף לב, אנתרופולוג וסוציולוג ספורט, חוקר מאמץ גופני וביצועים ספורטיביים. סגן דיקן למחקר ומרצה בחוג לספורטתרפיה בפקולטה למקצועות הבריאות, הקריה האקדמית אונו, ומרצה באוניברסיטת רייכמן.
בפרק בחנו את המושג "לימינליות", אותו מרחב של "בין לבין", וניסינו להסביר את החוויה התודעתית שרצים רבים מכירים אך לא תמיד יודעים לקרוא לה בשם.
נגענו גם בחיבור המורכב שבין עונג לכאב: למה עבור רצים מסוימים הכאב הופך להוכחה ולמשמעות, בעוד שעבור אחרים הוא רק מחסום שצריך לעבור? דיברנו על ההבדל שבין מוטיבציה פנימית לחיצונית ועל הכוח של קבוצת הריצה לייצר תחושת שייכות עמוקה, לפעמים אפילו בלי מילים.
לבסוף, בחנו את הריצה כמפגש עם עצמנו.
שאלנו מהי המתנה הגדולה ביותר שהריצה מעניקה לנו, ואיך היא הופכת לכלי שמרחיב את החיים שלנו ולא רק כזה שמשפר את הכושר הגופני.
זו הייתה שיחה עמוקה ומעוררת מחשבה על גבולות היכולת והרוח האנושית.
הפרק רלוונטי לכל מי שרץ, לכל מי שמתמודד עם אתגרים פיזיים ומנטליים, ובעצם לכל מי שרוצה להבין קצת יותר טוב את המנוע הפנימי שמניע אותנו קדימה.
האזנה נעימה, מיקה

בפרק של היום אנחנו צוללות לעולם העשיר, המורכב והמרתק של עבודה קבוצתית, ומגלות מה קורה כשאנשים מתכנסים יחד, חושפים חלקים מעצמם, ומשפיעים זה על זה בדרכים שלפעמים קשה לשים אליהן לב.
לשם כך הזמנתי לשיחה את ורד בר, Psy.D. לורד דוקטורט מבית הספר המקצועי לפסיכולוגיה בסקרמנטו, קליפורניה. ורד חוקרת תהליכים פסיכופתולוגיים בקבוצות, היא אמא, מרצה, כותבת, יועצת למנהלים ולארגונים ואומנית. היא מחברת הספר "הפיצול השלם" העוסק בדיסוציאציות שפירות בקבוצות ובארגונים, בהוצאת רסלינג, ואת הפרק “Me and my Otherness" ("אני והאחרות שלי") בהוצאת .Rutledge
בפרק דיברנו על הערך הייחודי של עבודה התפתחותית של הפרט בקבוצה לעומת עבודה התפתחותית פרטנית, ועל התפקיד המורכב של המנחה, משמירה על גבולות, דרך נוכחות מעצימה ועד עבודה עם העברה והשלכה והשפעתם על הדינמיקה הקבוצתית. ורד שיתפה בדוגמאות, תובנות שנותרו חקוקים בזיכרונה, ודיברנו על ההשפעה שממשיכה ללוות את המשתתפים גם הרבה אחרי שהקבוצה מסתיימת.
נגענו גם בשאלת ההשלכות, אותם חלקים בעצמנו שאנחנו נוטים להלביש על אחרים ובאופן שבו קבוצה יכולה ללמד אותנו עליהם. לבסוף, בחנו את מקומה של דיסוציאציה בקבוצה: מתי היא עלולה להיות פוגעת, ומתי דווקא מדובר בניתוק רגשי מיטיב שהקבוצה מסוגלת להכיל.
דיברנו על כוחם של קבוצה ושל קשרים לשקף, לאתגר, לרפא ועל האופן שבו מפגש אנושי יכול להוות קרקע לשינוי עמוק.
זו הייתה שיחה חכמה, מרגשת ומלאה דוגמאות מהחיים, שפותחת חלון לעולם שכולו קשר אנושי.
הפרק רלוונטי לכל מי שעובד עם אנשים, וגם לכל מי שסתם סקרן לגבי מה שקורה מאחורי הדלת הסגורה של קבוצות שנוצרות לצורך התפתחות ולמידה.

האזנה נעימה
מיקה

לינקים לספרים של ורד:

להצטרפות לקהילת הוואטסאפ של הפודקאסט "תוך כדי תנועה", בה עולים תכנים מהפרק, שאלות ואתגרים – לחצו על הקישור

בפרק של היום אנחנו נכנסים לעומק אחד הנושאים הכי כואבים ושקטים בשוק העבודה והוא התעמרות בעבודה.
לשם כך הזמנתי לשיחה את איתן מאירי, פסיכולוג תעסוקתי, מומחה מוביל בארץ לנושא התעמרות, ומטפל בנפגעות ונפגעי התעמרות בעבודה בקליניקה שלו בהרצליה.
דיברנו על מה שמגדיר התעמרות, איך היא משפיעה נפשית וגופנית- ואיך הקבוצה, לעיתים בלי כוונה, עלולה לשתף איתה פעולה.
שאלתי את איתן:
מה ההבדל בין בוס תובעני לבין בוס פוגעני?
אילו מנגנונים פסיכולוגיים פועלים אצל מי שמתעמר?
מה עובר על מי שחווה התעמרות ואיך אפשר לזהות את זה מבחוץ?
למה כל כך קשה להצביע על התעמרות, גם עבור הקורבן וגם עבור הקולגות?
ואיך נוצרת נורמליזציה של פגיעות בצוות – ומה יכול לשבור אותה?
דיברנו גם על תפקיד הסביבה, על קולגות, על דינמיקה קבוצתית שיכולה לתקן ועל הדרכים להפוך מקום עבודה לא רק ליעיל ותובעני, אלא גם אנושי.
זו הייתה שיחה מרתקת, חדה, ומלאת תובנות (שהסתיימה בנימה מאוד אופטימית)
הפרק לא רק למי שחווה התעמרות, אלא לכל מי שעובדת עם אנשים.
האזנה נעימה!
מיקה
להצטרפות לקהילת הוואטסאפ של הפודקאסט "תוך כדי תנועה", בה עולים תכנים מהפרק, שאלות ואתגרים – לחצו על הקישור
קישור לאתר של איתן מאירי

בפרק 29 אני מארחת את פרופ' דפנה קריב, ראשת מסלול יזמות ומינהל עסקים בבית ספר אדלסון באוניברסיטת רייכמן.

שוחחנו בגובה העיניים על עולמות היזמות, על הצלחות וכישלונות, על טעויות שאפשר (ואולי אפילו רצוי) לעשות בדרך, ועל הדרך ליזמות שהיא גם מחקרית, גם אישית וגם נועזת.

במהלך הפרק נגענו בנושאים כמו:

• האם יזמות היא תכונה מולדת או יכולת נרכשת?
• למה כדאי ללמוד יזמות.
• איך "בעיות" כמו קשב וריכוז דווקא תורמות ליצירתיות והובלה.
• מתי לעשות הכל לבד זה מלכודת.
• תובנות ממחקריה על קהילה, בקשת עזרה ומנטורינג.
• טעויות נפוצות שיזמים עושים – ומה אפשר ללמוד מהן.
• והחיפוש אחרי ה"כורסה הנוחה שלי" – המקום שבו אני יכולה לפרוח באמת.

🎧 פרק מלא השראה, תובנות וכלים פרקטיים לכל מי שמתעניין ביזמות, בהובלה ובפיתוח עצמי.

האזנה נעימה!
מיקה

להצטרפות לקהילת הוואטסאפ של הפודקאסט "תוך כדי תנועה", בה עולים תכנים מהפרק, שאלות ואתגרים – לחצו על הקישור

בפרק אני מארחת את מירב עסיס, פסיכולוגית חברתית, יועצת ארגונית, מרצה ומנחת סדנאות בתחום תקשורת ומערכות יחסים, פסיכולוגיה חיובית ותחושת משמעות.
ביחד אנחנו צוללות לעומק לגישת התקשורת המקרבת, דיברנו על מה היסודות שמרכיבים אותה, מדוע היא נקראת כך, איך היא שונה מכל מה שהתרגלנו לקרוא לו "תקשורת", גבולות, מדוע זה משתלם לאמץ תקשורת מקרבת ואיך אפשר להתחיל לתרגל אותה כבר מחר בבוקר.

אם אתם רוצים ללמוד לתקשר בלי לוותר על עצמכם, אבל גם בלי "להתנגש" זה פרק עבורכם.

האזנה נעימה!

להצטרפות לקהילת הוואטסאפ של הפודקאסט "תוך כדי תנועה", בה עולים תכנים מהפרק, שאלות ואתגרים – לחצו על הקישור

בפרק היום נדבר עם פרופסור דני חמיאל (פסיכולוג קליני ורפואי) על איך אפשר לשפר את הגרסה של עצמנו ולעצב את הדרך להיות מי שאנחנו רוצים להיות.

בפרק שוחחנו על איך להתמודד עם קושי, לפתח אומץ מול פחדים, להפוך אכזבות למנופי צמיחה, ולמה גישה של "הרפתקה" יכולה להוביל אותנו למקום טוב יותר בחיים.

נבחן גם את השפעתם של כישלונות, חמלה עצמית, השוואות עם אחרים, ונתמקד בדרכים לשחרר שליטה ולמצוא חופש מתוך אחריות.

להצטרפות לקבוצת הוואטספ שלנו "קהילת הפודקאסט- תוך כדי תנועה" בה עולים תכנים רלוונטיים מהפרק, שאלות שלכם ואתגרים למיניהם
לחצו כאן

האזנה נעימה!

מיקה טוכמאייר – סטודנטית לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן ומאמנת כושר, פוגשת את הספורטאית הפאראולימפית, זוכת מדליית הזהב 2024 – מורן סמואל, לשיחה על משבר כמנוע צמיחה ומעצב חוסן מנטלי.

בפרק היום נדבר על התמכרות לאימונים יחד עם רמי ורדי.
חוקר בתחום הפסיכולוגיה של הספורט והפעילות גופנית, וסטודנט לדוקטורט באוניברסיטת סטפורדשייר באנגליה.
בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה מאוניברסיטת רייכמן ותואר שני בפסיכולוגיה של הספורט והפעילות גופנית מאוניברסיטת סטפורדשייר.
תחומי המחקר שלו מתמקדים בזהות חברתית, תשוקה, שחיקה והתמכרות לפעילות גופנית.
הוא פועל לקידום התחום בישראל וליצירת מודעות לנושאים כמו בריאות הנפש בספורט.

הנושאים שדיברנו עליהם (בקצה המזלג) :

מהי התמכרות לפעילות גופנית, התמכרות ראשונית ומשנית, דימוי גוף, נורות אדומות, תשוקה גמישה וקשיחה, זהות עצמית, טיפים לאנשי מקצוע ועוד.
להצטרפות לקבוצת הוואטספ שלנו "קהילת הפודקאסט- תוך כדי תנועה",
בה עולים תכנים רלוונטיים מהפרק, שאלות שלכם ואתגרים למיניהם.
לחצו על https://chat.whatsapp.com/Hljd0SDhfaqG6bdvrqVQrB
האזנה נעימה!

בפרק היום נדבר על על תרופת הפלא (פעילות גופנית) ועל המינון המתאים יחד עם אבידן שלו, מרצה במכון וינגייט, מוסמך בריאות הציבור מהפקולטה לרפואה בת"א, עוסק בחקר המנגנונים מאחורי התמדה באימונים ומאמן אישי ואונליין המתמחה באוכ' גיל הביניים והגיל השלישי.
הנושאים שדיברנו עליהם:
הנחיות לפעילות גופנית לכל גיל, החשיבות של פעילות גופנית בגיל השלישי, המינון לשימור שיפור ומניעת דעיכה, מודל ליצירת שינוי ועוד.

להצטרפות לקבוצת הוואטספ שלנו "קהילת הפודקאסט- תוך כדי תנועה", בה עולים תכנים רלוונטיים מהפרק, שאלות שלכם ואתגרים למיניהם.
לחצו על https://chat.whatsapp.com/Hljd0SDhfaqG6bdvrqVQrB
האזנה נעימה!

בפרק היום נדבר על נרקיסיזם עם ד"ר רמי טולמץ.

רמי סיים את לימודי הדוקטורט באוניברסיטה העברית, וכיהן כחבר סגל המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. בשנת 2008-9 היה ראש המגמה הקלינית. כיום משמש כמרצה בבית הספר לפסיכולוגיה באוניבסיטת רייכמן.בין תחומי הוראתו: פסיכולוגיה אבנורמלית, טראומה והשלכותיה וכישורים פסיכולוגים. עבודות המחקר ופרסומיו עוסקים באכפתיות, אינטרסובייקטיביות וחוויית הזכאות בקשרים משמעותיים. לצד העבודה האקדמית מטפל ד"ר טולמץ' בקליניקה בתל אביב והוא בוגר תוכנית "הידברות" של המכון הפסיכואנליט.

הנושאים שדיברנו עליהם:

הבנת הפרעת אישיות נרקיסיסטית, נרקיסיזם בריא לעומת פתולוגי, הצורך בהערצה וחוסר אמפתיה, גורמים התפתחותיים לנרקיסיזם, אהבה נרקיסיסטית, אהבה אנקליטית.

להצטרפות לקבוצת הוואטספ שלנו "קהילת הפודקאסט- תוך כדי תנועה", בה עולים תכנים רלוונטיים מהפרק, שאלות שלכם ואתגרים למיניהם.
לחצו על https://chat.whatsapp.com/Hljd0SDhfaqG6bdvrqVQrB

האזנה נעימה!"

בפרק היום נדבר על הקשבה עם ד"ר אסנת בוסקילה-ים, אסנת סיימה את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. נושא המחקר שלה הוא הקשבה בצוותים והשפעתה על העברת ידע בארגוני היי-טק בישראל.אסנת החלה ללמד באוניברסיטת "רייכמן" בשנת 2008 בבית הספר לפסיכולוגיה ובשנת 2012 בתכנית "התנהגות ופיתוח ארגונים".

אסנת בעלת חברה לייעוץ ארגוני, תחומי התמחותה הם: הקשבה בצוותים, הקשבה של מנהלים, פסיכולוגיה חיובית, פתוח צוות ניהולי בכיר, פיתוח מנהלים, עובדים וצוותים, שיפור עבודת ממשקים, ליווי והטמעת שינויים והערכת ביצועים.

נושאים שיעלו בפרק: אופי ופיתוח כישורי הקשבה, מחסומים והתגברות על אתגרים בהקשבה, איכות הקשבה, השפעת ההקשבה על אינטראקציות ומערכות יחסים, שיתוף חוויות במהלך שיחות, היתרונות בשיפור מימוניות ההקשבה.

להצטרפות לקבוצת הוואטספ שלנו "קהילת הפודקאסט- תוך כדי תנועה", בה עולים תכנים רלוונטיים מהפרק, שאלות שלכם ואתגרים למיניהם.
לחצו על הלינק

האזנה נעימה!

בפרק היום נדבר על סנכרון יחד עם ד״ר לינוי שוורץ, בעלת תואר ראשון בביולוגיה ופסיכולוגיה בדגש מדעי המוח, ותואר שני במדעי המוח באוניברסיטת תל אביב. הדוקטורט שלה היה בתחום מדעי המוח. כיום, לינוי חוקרת במעבדה של רות פלדמן, המתמקדת בדינמיקה חברתית והתערבויות טיפוליות.

נושאים שיעלו בפרק:
הצורך האנושי לאינטראקציה חברתית, התהליכים וההשפעות של אינטראקציות חברתיות, שיטות וכלים למדידת סנכרון בין אנשים, השפעת הטכנולוגיה והמרחק החברתי על סנכרון ומחקרים וממצאים מעניינים בתחום הסנכרון.

להצטרפות לקבוצת הוואטספ שלנו "קהילת הפודקאסט- תוך כדי תנועה", בה עולים תכנים רלוונטיים מהפרק, שאלות שלכם ואתגרים למיניהם.
לחצו על הלינק

האזנה נעימה!